מנהלת אפר הפחם

אפריתון

  גליון מס' 15  |   ספטמבר 2010

  2 אותה הגברת

שדרוג טכנולוגי וחזותי של אתר המנהלת, פרי עמל שאולה הייטנר ודנה ברנע-רשתי, משפר את הניווט בין דפיו ומקל על המתעניינים את הגישה לאוצרותיו



גם נוצות לתפארת נוספו עם שינוי האדרת – גלריית תמונות ממגוון יישומי האפר בשימושים מועילים, תודות לדן שריקי אשר על האיסוף השקדני

נסו ולא תתחרטו ...

 

1   משולחן העורך

לכל "ידידי האפר" באשר הם.

זה ארבע שנים, מאז הוצג לראשונה בראשית תשס"ז, מבקש אפריתון במהדורותיו לפתוח בפניכם צוהר לפעולת מנהלת אפר הפחם ולידע הסביבתי והטכנולוגי העשיר שנוצר בעבודתה. בפתח שנה חדשה שב ומציע אפריתון מבט על מעשי המנהלת הממשיכה, בעזרת חבר המומחים המלווים אותה נאמנה, לקדם מחקר ופיתוח לניצול מיטבי של האפר לתועלת החברה והמשק מחד גיסא ולתפקודן התקין של תחנות הכח הפחמיות מאידך גיסא.

בגליון זה, ה- 15 במספר, נסקור מקצת מפעולות מהלך השנה החולפת בעקבות החלטות המנהלת:

  • הפיכת פסולת תעשייתית למשאב בר תועלת בעזרת אפר מרחף

  • אפיון אפר תחתית כח"ג בייצור מוצרי בניה

  • בדיקות קרינה בבלוקים המכילים אפר תחתית

  • השפעת אפר תחתית על היווצרות אבק במפעל בלוקים

  • הערכת חשיפת הציבור לקרינה ממקורות טבעיים בישראל

פעולות נוספות, כמו נושאים שנדונו עם גורמי רישוי והחלטות שהתקבלו, מאז הופץ גליון 14 (נובמבר 2009), ידווחו במהדורות הקרובות.

ובקצרה נשוב ונבשר כמנהגנו תמיד כי האפר, כחיים עצמם, ממשיך לזרום ולהעמיד בפנינו אתגרים והזדמנויות, לעיתים מפתיעות, חדשות לבקרים.

בברכת תשע"א – תהא שנת עשה אפר ...

עמרי לולב

 

3 משאוב בוצות
קיבוע בוצות תעשייתיות בעזרת אפר מרחף ליעודי הנדסה אזרחית

מחקר יישומי לבחינת משאוב פסולות תעשייתיות חומציות מסוכנות בעזרת אפר פחם מרחף, בביצוע פרופ' חיים כהן ודר' אריאל גולדמן במרכז האוניברסיטאי אריאל.

קבוצת המחקר של פרופ' חיים כהן באוניברסיטת בן גוריון ובמרכז האוניברסיטאי אריאל עוסקת זה שנים אחדות בבחינת ניצול אפר פחם מרחף לסתירה וקיבוע של פסולות תעשייתיות חומציות כפתרון סילוק העדיף סביבתית וכלכלית על הפתרונות הקיימים.

בשולי המחקר נבחנה האפשרות לנצל את תוצר הקיבוע כאגרגט בתהליך ייצור מונוליתים מבטון ונמצא שניתן להשתמש בו כמחליף 15% מהחול בתערובות בטון מבלי לפגוע ברמת החוזק המכני הנדרש של הבטון. מכאן שניתן ליעדו לשימוש מועיל בתעשיית הבנייה ללא מגבלות סביבתיות של שטיפת מזהמים.

בבירור שנערך עם מפעלי חיפה כימיקלים ומפעל רותם אמפרט נמצא ענין בטכנולוגיית הסתירה והקיבוע באמצעות אפר מרחף של השפכים שמקורם בתהליך ייצור החומצה הזרחתית מסלע הפוספט. המחקר יתמקד ביישום תוצרי הקיבוע כמחליף חלקי של חול בבטון והוא אמור לבחון את עמידתו בתקני הבנייה (טכנולוגיים וסביבתיים).

לעיון בתוכנית המחקר

4 בחור וטוב
אפר תחתית כמחליף אגרגט במוצרי בניה.

לאפר תחתית תכונות פיזיקליות חיוביות כח"ג למוצרי בניה התורמות לשיפור איכות המוצרים (משקל נמוך, כושר בידוד, מרקם). פירוס רחב של גודל הגרגר – ממלאן (מיקרומטרים) ועד חול גס (מילימטרים) – מאפשר לבחור, בעזרת ניפוי, את מקטעי הגודל המתאימים למרכיבי תערובות היציקה של מוצרי הבניה השונים (בלוקים, אבני שפה ואבנים משתלבות, לבני חיפוי וכדומה). ואמנם במקומות שונים בעולם, באנגליה בפרט, מנוצל אפר תחתית כמרכיב (אגרגט דק המחליף חול) בתערובת חומרי הגלם ליציקת מוצרי בנייה בכלל ובלוקי בטון בפרט.

התקן הישראלי ת.י. 3 מתייחס אמנם לאגרגטים טבעיים בלבד, אולם אימוץ התקינה האירופאית המתקדמת הכוללת ניצול חומרים ממוחזרים כח"ג בבניה יאפשר שילוב אפר התחתית בתערובות בטון טרום למוצרים כאמור. תוכנית בדיקות שהוכנה ע"י אינג' נחמיה מסורי ותבוצע באיזוטופ תאפיין אפר תחתית המתקבל ממקורות הפחם העקריים במונחי תקני הבניה. התוכנית אמורה לסייע ביצירת בסיס נתונים הנדרש הן לעדכון התקינה והן לקידום השימוש.

לעיון בתוכנית הבדיקות לאפיון אפר התחתית

5 לך תוכיח
בדיקות קרינה תקניות בבלוקים המכילים אפר תחתית.

תנאי הכרחי לקידום השימוש באפר תחתית כמחליף חול בייצור בלוקי בטון הוא בדיקות קרינה לפי ת.י. 5098 – יסודות רדיואקטיביים במוצרי בנייה (ביקורת "תו תקן" של מכון התקנים למפעלי בלוקים כוללת בדיקת קרינה). רק מוצרים העומדים בתקן מותרים לשימוש בבנייה למגורים ולשהיית בני אדם. בדיקות שנערכו במספר מפעלי בלוקים בעבר הראו ששימוש באפר תחתית בהרכבים מקובלים, עד כדי 30% ממשקל הבלוק לפחות (כמשקל החול הדק), עומד בבטחון מלא בדרישות תקן הקרינה (בכל גרסותיו).

כסיוע ליצרני בלוקים המנסים שימוש באפר תחתית עורכת המנהלת דיגום ובדיקה תקניים של מוצריהם כנדרש בת.י. 5098. הבדיקות יערכו במעבדת הקרינה ממוצרי בנייה של סיסטם.

לעיון בדברי הסבר על תקן הקרינה

6 כאבק הארץ
ניטור אבק השוואתי בייצור בלוקים עם וללא אפר תחתית

במסגרת התנאים לרישוי השימוש באפר פחם תחתית בייצור בלוקים הטיל המשרד להגנת הסביבה על המנהלת לבצע ניטור אבק השוואתי בעת הייצור עם אפר פחם תחתית ובלעדיו. ממצאי ניטור שבוצע במפעל בלוק משהד ע"י החברה לחקר מדעי החיים (המכון הביולוגי) הצביעו על כך שאין כל תוספת אבק הנגרמת בעת ייצור בלוקים עם אפר תחתית בהשוואה לרמת האבק במפעל בעת הייצור ללא אפר. להמשך קידום השימוש באפר תחתית בייצור בלוקים ביקש המשרד לחזור פעם נוספת על הניטור בתנאי קיץ.

ברקע העבודה יובהר כי גורמי הרישוי, הן בתחום הגנת הסביבה והן בתחום הגהות התעסוקתית, הכירו בכך שאין באבק אפר פחם בכלל ובאבק אפר תחתית בפרט סיכון החורג מהחשיפה לאבק טבעי רגיל. ואמנם הועדה הטכנית לאבק מזיק הפועלת מכוח תקנות הבטיחות בעבודה, המליצה כבר בשנת 2005 להוציא את אפר התחתית מתחולת תקנות אבק מזיק. בסדנה הבינלאומית להיבטי סביבה ובריאות של שימושי אפר פחם, שהתקיימה בתל-אביב בדצמבר 2009, התקבלה ההמלצה להוציא גם את האפר המרחף מתחולת התקנות לאבק מזיק ולהגדיר את אבק אפר הפחם כאבק מטריד, כמקובל ברחבי העולם כולו.

לעיון במצע הדיון על אבק בסדנת אפר הפחם

7 הנה קָרַן אור
הערכת החשיפה של הציבור בישראל לקרינה מייננת ממקורות טבעיים

מחקר בסיסי במסגרת לימודים לתואר שני בהנדסה גרעינית של ליאור כהנא באוניברסיטת בן-גוריון, בהנחיית דר' יצחק אוריון ודר' ז'אן קוך

אף שהמחקר אינו עוסק באופן ייחודי בתרומת אפר הפחם לחשיפת הציבור לקרינה בשימושיו אלא בהשפעת כלל המקורות הטבעיים, רואה המנהלת חשיבות רבה בעריכתו. ממצאיו יסייעו בעקיפין להערכה עניינית נטולת דעות קדומות על חלקו היחסי של האפר בכלל הגורמים, נתוני הטבע ומעשי ידי אדם, התורמים לקרינה.

עד כה לא נערך בישראל מחקר מקיף על הקרינה מכלל המקורות הטבעיים. נערכו מדידות חלקיות של חשיפה לקרינה ממקורות אחדים, ביניהם חשיפה לרדון בבתים צמודי קרקע וכן סקרים אחדים שנערכו בהקשר לתקן הקרינה ממוצרי בנייה. במסגרת עבודה זו יאספו נתונים קיימים ויבוצעו מדידות להשלמת החסר. כן יפותח מודל לחישוב חשיפת הציבור על פי תנאי המחייה השונים בישראל ותעשה הערכה של המנה האפקטיבית (במונחי חשיפה של כלל רקמות הגוף) השנתית הממוצעת לבני אדם מן הציבור (members of the public). המודל יאפשר להעריך את השינויים במנת הקרינה הממוצעת לציבור בישראל שהתרחשו בעבר ואשר יתרחשו בעתיד עם שינוי תנאי המגורים או סביבת המחייה, בכלל זה שינויים כתוצאה מהשימוש באפר פחם בתעשיית הבניה בישראל.

בממצאי המחקר יישפטו באור ביקורתי הנחות יסוד המשמשות בתקינת בטיחות קרינה בישראל, בכלל זה בתקן הקרינה ממוצרי בניה. בהקשר זה יוזכר כי על פי ההערכות שבוצעו ע"י המומחים להגנה מקרינה, בעיקר בממ"ג-שורק, תרומת אפר הפחם לחשיפת בני אדם לקרינה בשימושיו השונים נאמדת במילירמים בודדים, 2 סדרי גודל מתחת לרמה הקרינה הסביבתית המשוערת בישראל, בתחום ההשתנות הטבעית שלה, הנחשבת ע"י הגופים הבינלאומיים כזניחה.

לעיון בתוכנית המחקר

8 בקצרה – מִחזור למִחזור

אפר פחם ששימש בעבר למטרות תשתית: למעלה מ-100,000 טון כסוללת הפרדה באתר הטמנה ומחזור פסולת גושית של קיבוץ נען ולמעלה מ-50,000 טון כתשתית לשכונת מגורים בקיבוץ זיקים, אשר מסיבות שונות חלו בהן שינויים, ימוחזר כח"ג לייצור קלינקר במפעל המלט נשר ברמלה.

9 ארכיון אפריתון

העיתון המקוון, המופץ ע"י מנהלת אפר הפחם מעת לעת, מספק מידע על חידושים ומגמות פיתוח בתחום שימושי אפר הפחם בארץ ובעולם ומדווח על פעולות המנהלת ועל מחקרים המתבצעים ביוזמתה לקידום ניצול מועיל של אפר פחם כמשאב התורם לפיתוח משקי בר-קיימא

כניסה לארכיון

מנהלת אפר הפחם

מנהלת אפר פחם היא גוף ממשלתי שהוקם בשנת 1993 ע"י משרד האנרגיה והתשתית (לימים המשרד לתשתיות לאומיות) בשיתוף משרדי איכות (הגנת) הסביבה והפנים וחברות החשמל והפחם, במטרה לרכז מאמץ ממלכתי במחזור מועיל וידידותי לסביבה של האפר הנוצר בתחנות הכח הפחמיות.

אתר אינטרנט: www.coal-ash.co.il

יצירת קשר

·
מנהלת אפר הפחם
· רח' לינקולן 20, תל-אביב 67134
· טלפון: 03-6257000
· פקס': 03-6257001
·
דוא"ל: coalash@ncsc.co.il 
· אתר אינטרנט: www.coal-ash.co.il

זכויות יוצרים © מנהלת אפר הפחם