מנהלת אפר הפחם

אפריתון

  גליון מס' 17  |   אפריל 2011

 

 

  2 ברכת הדרך לדן-וירו ושותפיהם

באפריתון 6 (אוקטובר 2007) דיווחנו על מחקר וולקני ליישום במס"א (בוצת שפכים עירונית מיוצבת בסיד ואפר פחם) ביעודים חקלאיים. המחקר הכין תשתית ידע לקראת הפעלת מתקן ייצור הבמס"א בטכנולוגיית N-Viro בשפד"ן.



בימים אלה הושלמה הקמת המתקן והחלה הרצתו.



תוצרת הבמס"א מובאת לשדה לאחר הבשלה באתר ביניים.



מפוזרת בתלמים.



מוצנעת כיאה לה
ומחכה לגשם שיבוא ...

 

1   משולחן העורך

לכל "ידידי האפר" באשר הם.

שעה שלווייתני גז מסעירים גלי חזון למעצמת אנרגיה נקייה, אנחנו מתמידים בשלנו ופועלים שאפר הפחם, המנוצל כמשאב, לא יהווה גורם המשפיע לשלילה על שיקול הדעת האסטרטגי בקביעת סל הדלקים הנדרש לביטחון אנרגטי.

ואמנם עודף הביקוש הנוכחי לאפר ומגוון השימושים שמפתחת המנהלת מבטיחים שגם כאשר תקום תחנת כח פחמית נוספת, לא האפר יגביל את תפעולה התקין ואילו שימושיו המועילים יתרמו לצד החיוב במאזן האסטרטגי, כלכלי וסביבתי, של הפחם כמקור אנרגיה לחשמל.

לראיה נוסיף ונסקור פעולות שנוקטת המנהלת לקדם מחקר ופיתוח, להעמיק ידע ולהרחיב שימושים, לניצול מיטבי של אפר הפחם לתועלת החברה והמשק:

  • סיכום ייצור אפר וניצולו בשנת 2010 - סטטיסטיקה של האפר לסוגיו וליעדיו.
  • סקירת פעילות 2010 ותוכנית הפיתוח 2011 - תיאור תמציתי של עיקרי פעילות המו"פ השוטפת של המנהלת.
  • שיפור תכונות קרקעות חקלאיות בעזרת אפר מרחף - דו"ח מסכם של ממצאי תצפיות רב שנתיות.
  • משק מודל לגידול פלפל - פתרונות אגרונומיים לבעיית המחסור בקרקע מתאימה ומים ראויים בערבה.

נברך את חברת דן-וירו לרגל השקת מתקן N-Viro לטיפול בבוצת השפד"ן בעזרת אפר פחם ליעוד חקלאי, ואת איגודן – על חזון ירוק לבוצה, המתגשם.

ובקצרה נשוב ונבשר כמנהגנו תמיד כי האפר, כחיים עצמם, ממשיך לזרום ולהעמיד בפנינו אתגרים והזדמנויות, חדשות לבקרים - הנה אחד, ראוי לפרגון, בתחנת הכח אורות רבין.

וכשקול התור נשמע בארצנו ופעמי אביב באוויר, נאחל חג שמח לפסח ונברך - ב'אפר תמיד'.

עמרי לולב

3 מבט חטוף לאחור

תנועות אפר פחם, ייצור ושימוש, בשנת 2010

גם שנת 2010 התאפיינה כקודמתה ב"עסקים כרגיל" בצד הייצור, אולם החלו להסתמן בה ניצני שינוי בצד השימושים.

ייצור האפר

ייצור 1,070,000 טונות אפר מרחף, 120,000 טונות אפר תחתית, נגזר מסל פחמים בעל כ-10% אפר, שהתקבל משריפת 12 מיליון טונות פחם, בתחנות הכח אשר הפיקו כ- 65% מייצור החשמל בשנת 2010.

מגמת גידול בחלקו של הגז הטבעי בייצור חשמל בתחנות כח קיימות וחדשות תתבטא בהפחתה יחסית בחלקו של הפחם, אולם עקב גידול בביקוש לחשמל תישמר בקירוב הרמה הנוכחית של ייצור האפר.

יישום אפר בשימושיו

אפר מרחף - רובו ככולו בתעשיית הבנייה: 49% בייצור צמנט, הן כחומר גלם המחליף חרסית בייצור קלינקר והן כמוסף לצמנט בטחינת הקלינקר; 50% כמוסף ישיר המחליף צמנט וחול בתערובות בטון; 1% כמלאן פוצולני במוצרי בנייה.

אפר תחתית - בעוד שבשנים קודמות נוצלה מרביתו כחומר מילוי מבני בתשתיות, הרי שבשנת 2010 התחזקה מגמת ניצולו כח"ג בייצור קלינקר, כ- 85%, הן מהייצור השוטף והן ממלאי שהצטבר בתחנות הכח משנים עברו; השאר נוצל כמצע גידול צמחים, כמעטפת מתקנים תת-קרקעיים וכאגרגט דק במוצרי בנייה.

ככל שניתן להעריך את הצפוי תישמר גם בשנת 2011 יציבות יעדי האפר הקבועים, אולם יתכן כי שינויים אחדים שניצניהם נראים עתה יתעצמו וילכו עם הזמן:

  • ייצוב בוצת השפד"ן בעזרת אפר מרחף ליעודים חקלאיים ואחרים.
  • שימוש באפר תחתית מנופה דק כמחליף חלקי לחול במוצרי בנייה.
  • התרחבות שימוש באפר תחתית מנופה גס כמצע גידול צמחים.
  • מחזור אפר ששימש בעבר ביעודי תשתית לחומר גלם בייצור קלינקר לצמנט.

4 ו... קדימה צעד אל העתיד
סקירת עיקרי פעולות 2010 ותוכנית 2011.

שנת העבודה 2010 אופיינה בעיקרה בהמשך עקבי של התקדמות תהליכי פיתוח המתמשכים על פני שנים. עם זאת התייחדה השנה שחלפה במיצוי תהליכים אחדים שנדרשו לקביעת התנאים הסביבתיים לשימושי אפר מסוימים ובביסוס מסגרות סבירות ליישומם. טכנולוגיות שימוש חדשות שבחינתן החלה בשנה זו צופנות סיכוי לגיוון יעדים בעתיד.

תוכנית העבודה של המנהלת בשנת 2011 מתפרסת בכיווני המחקר והפיתוח האמורים לסייע ביצירת מגוון אפשרויות שימוש לניצול מועיל ומלא של אפר בסביבה טכנולוגית, כלכלית ואקולוגית משתנה. להלן עיקרי התכנית:

א. שדרוג ההנחיות הסביבתיות ליישומי אפר פחם בתנאים המשקפים את הערכות הסיכונים המציאותיות והמיועדים לאפשר מיצוי התועלת בשימושים במבחן הזהירות המונעת.

  • ביישומי תשתיות, סלילה וחקלאות - ניסוח מסכם של הצעת התנאים הסביבתיים המתבססת על הוכחת היאטמות האפר בסוללת כביש והתנהגותו כאינרטי לסביבה ועל תלות מסיסות היסודות וספיחתם בקרקע בסוג הקרקע וביישום.
  • ביישומי בנייה - המשך מחקר השפעת אפר על שפיעת רדון מבטון במטרה לאפיין באופן נאות את תרומת האפר להפחתת שפיעה זו ולתת לה ביטוי הולם בתקן הקרינה ממוצרי בנייה.
  • בתנאי גהות תעסוקתית וסביבתית - מהלכים מתקדמים לתיקוני חקיקה המגדירים אפר מרחף כ"אבק מטריד" כמקובל בעולם, בהסתמך על ממצאי מחקר המצביעים על העדר אקטיביות פני השטח של גבישי הקוורץ.

ב. פיתוח ומיסוד שימושים במגוון יישומים באמצעות הרחבת בסיס הידע, בהתמודדות עם סוגיות טכנולוגיות ובפרסום והפצת ממצאי עבודות.

  • בבנייה - מדדים ליעילות האפר כמוסף פוצולני התורם לאיכות בטון. בחינה מעמיקה בהמשך למחקר המכון לחקר הבנייה על תרומת אפר לקיים הבטון. היערכות לשינויים באיכות האפר כתוצאה מהפעלת מתקנים להדחת תחמוצות חנקן מגזי הפליטה בתחנות הכח. בחינת השימוש באפר תחתית כמחליף חול במוצרי בנייה.
  • בסלילה - ניתוח הנדסי של תכונות תערובות אספלט המכיל אפר תחתית דק כמחליף חלקי לחול ולמלאן.
  • בחקלאות - שיפור תכונות קרקעות בעזרת אפר מרחף. יישום בוצת שפכים מיוצבת באפר מרחף ובסיד (במס"א) כתוסף לקרקע. הרחבת השימוש באפר תחתית כמצע גידול צמחים והשלמת הרישוי הבריאותי בגידול פירות על מצע זה.
  • בשירותים סביבתיים - משאוב בוצות שפכים תעשייתיות בעזרת אפר מרחף בשימושי הנדסה אזרחית. טיהור מים באגנים ירוקים בעזרת אפר תחתית.

לעיון בסקירה מפורטת של הפעולות העיקריות
לעיון בעקרונות לתוכנית 2011

5 מזיבורית לעידית
שיפור תכונות קרקעות חקלאיות בעזרת אפר מרחף.

דו"ח מסכם של מחקר בניהול דר' פנחס פיין ופרופ' אורי מינגלגרין מהמכון למדעי הקרקע, המים והסביבה במרכז וולקני לחקר החקלאות.

תוסף לקרקע לשימוש חקלאי צריך לתרום ישירות לגידול, למשל על ידי שיפור מבנה הקרקע או תרומת יסודות מזון; לסייע בשימור הפוריות העתידית של הקרקע, למשל על ידי מניעת סחף; או להחליף תוסף או פעילות חקלאית אחרים תוך חסכון בעלויות או מניעת פגיעה סביבתית, למשל הקטנת צריכת חומרי הדברה. כל זאת, תוך שמירת מאזן חיובי של עלות-תועלת מן ההיבטים הכלכליים והסביבתיים.

הדו"ח מסכם ניסויי שדה מתמשכים החל בשנת 2005 (אפריתון 2, דצמבר 2006; אפריתון 5, אוגוסט 2007) שלהלן עיקרי ממצאיהם:

  • שיפור תכונות פיסיקו-כימיות של קרקע חרסית נתרנית בשדות רבדים.
    האפר שינה את התכונות הפיסיקליות של הקרקע בכך שהוא מנע או הקטין את היסדקותה (נבדק כ-3 שנים לאחר ההוספה) ובכך שהוא הקטין את גודל האגרגטים שנוצרו לאחר תיחוח (נבדק כ-6 שנים לאחר ההוספה). ניכר גידול מסוים אך לא מובהק בהשפעת האפר על היבולים (נבדק ב-3 השנים הראשונות: תירס, כותנה, חמצה). האפר לא השפיע על ריכוזי יסודות בקרקע, אך בשיעור גבוה במיוחד של אפר בקרקע (80 ט'/ד') נרשמה עלייה מסוימת בריכוזי הכרום והסטרונציום בקלחים וריכוז המוליבדן בגבעולים. לא הייתה השפעה על ריכוזי יסודות הקורט הרעילים קדמיום ועופרת בקלחים או בנוף של צמחי התירס.
  • שיפור תאחיזת המים בכתמי חול בשדות בני דרום.
    החלקה שהוקצתה לניסוי התבררה כבעלת מרקם קרקע משתנה בחתך השכבות. הדבר השפיע על הדירות התוצאות, ולא ניתן להסיק מסקנות חד-משמעיות לגבי השפעת תוספת אפר הפחם על התכונות הפיסיקליות של הקרקע ועל תאחיזת המים בה. ניסוי נוסף יבחן את השערת המחקר בחלקה מתאימה אחרת.
  • צמצום איבוד המים בהתאדות מקרקע לס בנטיעות בכתף בתרים בעומר.
    הוספת אפר פחם מרחף לשכבת הקרקע העליונה בשיחים ובלימנים הקטינה את חוזק הקרום שנוצר על פני הקרקע לאחר הרטבה. קצב חידור המים בלימן עם אפר פחם היה גבוה יותר מאשר בלימן ללא אפר. הדבר בלט במיוחד בסופות של השנתיים הראשונות לאחר הוספת האפר. כך, רק בלימנים בהם הוסף אפר פחם הספיקו המים לחלחל לפני בוא הסופה הבאה. כתוצאה מההתנקזות המהירה שקע הסחף על קרקעית הלימנים תוך הרבדה ברורה בשכבות ע"פ מרקמן. התופעה הלכה ופחתה ככל שפחת שיעור האפר בקרקע הלימן. בכך מילא הלימן את ייעודו להקטין שיעורי נגר ולמנוע סחף במורד הערוץ.

לקראת עונת 2012-2011 מתוכנן יישום השימוש באפר לטיפול בחלקות נתרניות בשטחי צבר-קמה.

לעיון בדו"ח המחקר

6 מודל לפלפל
משק מודל לבעיית המחסור בחול ובמים בערבה

לנוכח בעיות בהתאמת הקרקע המצויה בערבה לגידול צמחים וזמינות מוגבלת הן של חול מובא לציפוי הקרקע (השיטה המקובלת בעבר) והן של המים באיכות הנדרשת, פותחה בשנים האחרונות במו"פ ערבה שיטת הנש"מ - "נפח שורשים מתוחם" כמצע גידול יעיל בנפח וחסכני במים. המצע מונח בתעלות חפורות בקרקע על בסיס חצץ המהווה חיץ המקטין חלחול והוא כולל הרכבים חלופיים אחדים, בהם גם אגרגט אינרטי בפילוג גרגר מתאים כדוגמת אפר פחם או טוף.

מו"פ ערבה צפונית ותיכונה יזם הקמת משק מודל (משק מסחרי המקצה חלקות מוגדרות לתצפית מבוקרת ע"י מומחים) להשוואה בין הרכבים שונים של חלופות הנש"מ והתבקש לבחון אפר פחם תחתית מנופה גס (מצעית) כאגרגט מועדף.
התצפית תערך על קרקע חמדה בבית רשת לגידול פלפל בהיקף 5 דונם במשק של מגדל בפארן והיא תבחן 3 חלופות מצע כלהלן:

  • 2/3 חול נקי איכותי ואחיד מובא מאזור ערד + 1/3 חיפוי עליון של אפר פחם עם 20% קומפוסט (בוצה).
  • 2/3 חול נקי איכותי ואחיד מובא מאזור ערד + 1/3 חיפוי עליון של קומפוסט (בוצה).
  • כל התעלה מקומפוסט.

שטח סמוך ישמש חלקת ביקורת בה הגידול על קרקע ציפוי חול כמקובל בעבר.
המעקב אחר משק המודל ייערך במהלך 3 שנים לפחות והוא יכלול תיעוד התפתחות הגידול, בקרת כמויות המים והדישון, מדידת רמת המוליכות והניטראט בקרקע, משקל הפרי ואיכותו.

לעיון בתוכנית משק המודל

7 בקצרה - פינת הפרגון

ברכות לליה גולדנברג, מנהלת איכות תחה"כ אורות רבין, לזכייתה באות מנכ"ל חברת החשמל לאיכות הסביבה: אדום כחול ירוק - 2010, על יוזמה יצירתית למחזור אפר תחתית מעורב בפסולת בנין מתשתית אתר אחסון האפר בתחה"כ, שנדרש סילוקו עקב פעולות פיתוח. ניפוי הפסולת מתוך האפר איפשר את ניצולו כח"ג לייצור קלינקר במפעלי המלט נשר ומנע הטמנתו בעלויות גבוהות באתר פסולת.

תיאור הפרויקט
טוב מראה עיניים

8 ארכיון אפריתון

העיתון המקוון, המופץ ע"י מנהלת אפר הפחם מעת לעת, מספק מידע על חידושים ומגמות פיתוח בתחום שימושי אפר הפחם בארץ ובעולם ומדווח על פעולות המנהלת ועל מחקרים המתבצעים ביוזמתה לקידום ניצול מועיל של אפר פחם כמשאב התורם לפיתוח משקי בר-קיימא.

כניסה לארכיון

מנהלת אפר הפחם

מנהלת אפר פחם היא גוף ממשלתי שהוקם בשנת 1993 ע"י משרד האנרגיה והתשתית (לימים המשרד לתשתיות לאומיות) בשיתוף משרדי איכות (הגנת) הסביבה והפנים וחברות החשמל והפחם, במטרה לרכז מאמץ ממלכתי במחזור מועיל וידידותי לסביבה של האפר הנוצר בתחנות הכח הפחמיות.

אתר אינטרנט: www.coal-ash.co.il

יצירת קשר

·
מנהלת אפר הפחם
· רח' לינקולן 20, תל-אביב 67134
· טלפון: 03-6257000
· פקס': 03-6257001
·
דוא"ל: coalash@ncsc.co.il 
· אתר אינטרנט: www.coal-ash.co.il

זכויות יוצרים © מנהלת אפר הפחם