מנהלת אפר הפחם

אפריתון

גליון מס' 23 | אוקטובר 2013


מה בגליון:

1 משולחן העורך
2 נצא השדה
3 ... ואידך זיל גמור
4 אבות המזון
5 עלות - תועלת
6 בקצרה - סוף נכון

ואם יש את נפשכם לדעת עוד, סורו אל
אוגדן אפר-דע
ארכיון אפריתון
מנהלת אפר הפחם
יצירת קשר

או להשתתף בדיון הציבורי של המנהלת במשוב אפר. על סדר היום:

  • הצעת תנאים סביבתיים משודרגים לשימושי אפר פחם בקרקע – סלילה, תשתיות וחקלאות.

  • הצעת תקנות סביבתיות לשימושי אפר פחם.

2  נצא השדה

מערך הניסויים בבמס"א המתבצע זה 8 שנים ברציפות בניהול דר' פנחס פיין מהמחלקה לכימיה של הקרקע והזנת הצמח, במכון למדעי הקרקע, המים והסביבה, מרכז וולקני לחקר החקלאות, כולל טווח רחב של גידולים (למספוא ולמאכל אדם) במגוון קרקעות (כבדות וקלות) ותנאי גידול (בעל ושלחין).


פריסת אתרי ניסויי השדה,


מבט ממעוף הציפור על חלקות השדה בניסוי ההשוואתי (חיטה על במס"א, קומפוסט בוצה, קומפוסט אשפת ערים) ברבדים (קרקע ורטיסול), וחלקת הליזימטרים (חסה על כנ"ל בקרקעות ורטיסול, חול, לס) בשולי השטח.


תרומת במס"א לדישון תפוחי אדמה בחוות הבשור: משמאל חלקת הניסוי, מימין חלקת הביקורת.


השפעת יישום במס"א על דיכוי נביטת זרעי עשביה בקרקע חול בצפון מערב הנגב. משמאל חלקת הניסוי, מימין חלקת הביקורת.

1 משולחן העורך

לכל "ידידי האפר" באשר הם,

כלתה התשע"ג וסערותיה ופנינו להתשע"ד ולתיקוניה.

לא נכחד. פתחנו את תשע"ג – שנת העשרים למנהלת אפר הפחם, באמונה ובתקווה שעלה בידינו לקדם שימוש חדש ומשמעותי לאפר הפחם לתועלת המשק, לשיפור איכות הסביבה, לרווחת החברה ולהבטחת תפעול תקין של תחנות הכח הפחמיות – במס"א (בוצת שפכים עירונית מיוצבת בסיד ואפר פחם בשיטת N-Viro) כתוסף לקרקע בחקלאות (אפריתון 22, אוקטובר 2012). לא עלה בדעתנו ששימוש זה, הנפוץ בעולם ואשר קיבל את אישור המשרד להגנת הסביבה, יעמיד את המנהלת במבחן הציבורי מהקשים בתולדותיה זה עשרים שנה.

מלכתחילה הוקמה המנהלת במטרה לקדם פתרון כוללני לאפר הפחם בראיה רחבה – כלכלית ואיכותית. זאת כדי למצות תועלת חברתית מרבית ממשאב לאומי שמחיר חלופת המחדל שלו כפסולת גבוה עד מאד במונחים כלכליים וסביבתיים ואף אסטרטגיים – בשל חוסר היכולת להפעיל את תחנות הכח בהעדר אתר פינוי זמין לאפר פחם, בשגרה ולעת חירום.

למטרה זו בנתה המנהלת מערך מקצועי המבוסס על מיטב המומחים בתחומי היישום השונים ובהיבטים הסביבתיים-בריאותיים והשקיעה מרבית משאביה – משאבי הציבור, במחקר בתחומים אלה, בחלקו בשיתוף פעולה עם מרכזי מחקר מובילים בעולם. המחקר הניב ידע שאפשר ניסוח תקנים ותנאים לשימושי האפר, בניהול ובקרה קפדניים, למיצוי התועלת מחד גיסא ולמניעת מפגעים מאידך גיסא.

כך נהגה המנהלת גם בהקשר לניצול אפר מרחף לייצוב בוצת שפכים (במס"א) המיועדת לשימוש חקלאי כתוסף אורגני ומינרלי לקרקע. במחקר שנערך במרכז וולקני לחקר החקלאות זה 8 שנים (2005 – 2012) נבדקה קליטת יסודות מזהמים בצמחים במכלול רחב של גידולים (תירס, חיטה, בקיה-תלתן, חמצה, תפו"א, חסה, גזר), בקרקעות שונות (חרסית, לס, חול), שהוספה להם במס"א בעומסי יישום שונים (עד 30 טונה לדונם – רמה גבוהה פי 6 מהרמה הצפויה ביישום שגרתי) ובפיזורים שנתיים חוזרים, עונה אחרי עונה (עד שלוש פעמים). ריכוזי המתכות המנוטרות ע"י "שירות המזון הארצי" (ארסן, קדמיום, עופרת וכספית) שהתקבלו בצמחים בניסויים אלה היו נמוכים, ללא הבדל בין טיפולי הבמס"א וטיפולי הביקורת. בד"כ נמדדו ריכוזים על סף רגישות שיטת הבדיקה ותמיד באופן משמעותי מתחת לערך המרבי המותר לפי הנחיות "שירות המזון הארצי".

והנה–  על אף המחקר רחב ההיקף ורב השנים, והממצאים המוכיחים חד משמעית כי אין כל חשש למפגע סביבתי-בריאותי ביישום הבמס"א בחקלאות, גברו החששות בקרב הממונים על בריאות הציבור ואיכות הסביבה, ובהוראה מנהלית בסתירה להיתר שניתן לבמס"א כחוק, נאסר שיווק התוצרת החקלאית שגודלה על קרקע שהוסף לה במס"א עד לבדיקתה בשדות טרם אסיף, (דרישה לא סבירה מבחינת החקלאי לאחר שכבר השקיע את כספו בגידול). כאילו לא למדנו את לקחי המחקר הסביבתי המתנהל זה עשרים שנה; כאילו אין אנו יודעים מה מצוי באפר ומה צפוי ממנו בחשיפתו לתנאי סביבה שונים, כעולה מממצאי המחקר; כאילו לא נוכחנו בראיות לרוב, מעל ומעבר לנדרש בהתניות המקובלות בתקינה, כי השפעותיו הסביבתיות-בריאותיות של האפר בשימושים המבוקרים על פי תנאי ההיתרים,  בכללם הבמס"א בחקלאות, זניחות, ככל שרגישות מכשירי המדידה התקניים מאפשרת בכלל לזהותן, ובכל מקרה עומדות היטב בדרישות החוק (ואמנם כך נמצא גם בבדיקות אימות שנערכו לדרישת משרד הבריאות בתוצרת החקלאית במעבדה מוסמכת באירופה).

מעבר לכל אלה, חובה להבהיר כי המכשול המנהלי שהציב משרד הבריאות בפני השימוש בבמס"א בחקלאות פוגע בתרומת אפר הפחם להפחתת הזרמת שפכי אזור דן לים – מפגע בריאותי חמור בפני עצמו.

תשובתנו לאתגר היא פניה לציבור להתרשם באופן בלתי אמצעי מעבודת המנהלת ומהידע המקצועי שפיתחה בכינוס שיתקיים לציון 20 שנות פעילותה ב- 16 בדצמבר בכפר המכביה.

כינוס זה חותם שנה עשירה בדיונים ציבוריים שערכה המנהלת:

באשר לכל השאר ... נציין כמנהגנו תמיד, כי האפר, כחיים עצמם, ממשיך לזרום ואנו, אף על פי כן – מפלסים לו נתיבים, כי נוע ינוע – להמיר שארית בלתי נמנעת לערך מבוקש:

להבדיל, נדווח בקצרה על סיומו הנכון של אתגר אחר: חשיפה לקרינה מבטון המכיל אפר פחם.

ולבסוף – לרגל השקת תשע"ד, נאחל לנו "טל ומטר לברכה" ו... 'אפר תמיד'.


עמרי לולב

3 ... ואידך זיל גמור

"אפר פחם – משאב לפיתוח בר קיימא: תרומות ומחירן".

כינוס מנהלת אפר הפחם לציון 20 שנות פיתוח וקידום שימושי אפר פחם למיצוי התועלת הגלומה בו ולחקירת היבטיהם הסביבתיים. כפר המכביה, 16 בדצמבר 2013.

מבט לאחור על פעילות המנהלת מגלה הישגים יוצאי דופן במונחים בינלאומיים בצד אתגרים המעמידים אותם בסכנת כישלון לעת מבחן. ניצול מלוא האפר בשימושים איכותיים תורם תועלת ישירה למשק בחסכון בעלויות ומונע בעקיפין מפגעים סביבתיים, והוא מצטיין בעקביות וברציפות המבטיחים תפקוד תקין של תחנות הכח בשגרה. עם זאת הרכבו המצומצם של סל השימושים – בעיקר בייצור צמנט ובטון, מעמיד בספק את יכולת מערך פינוי האפר מתחנות הכח לתת פתרון ראוי במצבי משבר, הן מצד הביקוש (שפל בענף הבניה), הן מצד ההיצע (כשל באספקת גז המחייב ייצור מוגבר של חשמל מפחם). בצד ביסוס השימושים הקיימים והשבחתם משקיעה המנהלת משאבי פיתוח בשימושים חדשים האמורים לתרום לגיוון יעדי האפר, להעלות את הערך הכולל של סל השימושים ולספק יתר גמישות תפעולית ומענה אמין לכשלים מערכתיים. בכינוס יוצגו השימושים המובילים הקיימים והשימושים בפיתוח, על היבטיהם היישומיים והסביבתיים.

נושאי התוכנית והדוברים:

  • אפר הפחם בבנייה– בטון מובא:
    אינג' גדעון אירוס, פרופ' ארנון בנטור, דר' ז'אן קוך, גוסטבו חקין
  • אפר הפחם ביישומי קרקע– תשתיות וחקלאות:
    דר' מריו הופמן, דר' פנחס פיין, פרופ' יונה חן, דר' נדיה טויטש, פרופ' רמי קרן
  • פיתוח יישומים חדשניים – שפכים וחקלאות:
    פרופ' חיים כהן, דר' יעקב אנקר, דר' אבנר זילבר
  • אפר הפחם ברגולציה הסביבתית והבריאותית:
    עו"ד אריה נייגר, גיא רשף, פרופ' קוסטה קובלר, פרופ' טוביה שלזינגר, דר' אשר פרדו, דר' אילן צדיקוב, שלום גולדברגר
  • סיכום ולקחים:
    פרופ' אורי מינגלגרין, דר' יעקב גילת

לעיון בתוכנית הכינוס
להרשמה לכינוס

4 אבות המזון

אפר פחם כמקור ליסודות מזון לגידולים חקלאיים המושקים במים מזוככים

מחקר הוספת אפר פחם לקרקע כמקור לסידן, מגניון, סולפט ויסודות קורט לגידולים חקלאיים המושקים במים מזוככים. דר' אבנר זילבר, מו"פ צפון, מיג"ל – מרכז ידע גליל עליון.

בעשור האחרון נכנסה ישראל באופן הדרגתי לעידן שבו מי ים מותפלים יהוו מקור עיקרי למי שתייה. הפעלה רציפה ותמידית (לאורך היממה ותקופות השנה) של מתקני ההתפלה היא תנאי הכרחי ליעילות גבוהה של המערכת ולכן נוצר צורך בוויסות הצריכה, המושג באמצעות הפנית חלק מהמים המותפלים להשקיית גידולים חקלאיים.

תהליך ההתפלה בישראל מבוסס על אוסמוזה הפוכה המרחיקה מהמים מלחים אך גם יסודות חיוניים לצמח כגון סידן, מגניון, גפרה ויסודות קורט רבים. חקלאים המקבלים לעיתים מים מזוככים להשקיה מדווחים על הפרעות גידול שונות כגון עיוותי צמיחה וכלורוזה הנגרמות כתוצאה ממחסורים של סידן ומגניון. לכן, השקיה במים מזוככים מחייבת אספקה חילופית של יסודות מזון המסופקים בדרך כלל באמצעות מי ההשקיה.

הוספה של אפר פחם מרחף המכיל זרחן ואשלגן ויסודות קורט כגון ברזל ומנגן החיוניים לצמח, יכולה להוות פתרון חלופי זול ממוצרי הדישון התעשייתיים. תוספת אפר פחם לקרקע אמנם עלולה להביא לזיהום ביסודות רעילים, אולם מהמחקרים הרבים שנערכו במכון וולקני ובמכון הגיאולוגי, חלקם בשיתוף מכון המחקר ECN בהולנד, עולה שמסיסות היסודות המזהמים ב- pH הקרקע ומי השתייה (7 – 8) נמוכה.

המחקר יתבצע בשני שלבים עקריים:

  1. ניסוי מעבדה (שנה א') – בחינת השפעת ה-pH  על קצבי השחרור של סידן, מגניון וסולפט ויסודות מזון אחרים מאפר פחם. תוצאות ניסויים אלה יאפשרו לאמוד את כמות אפר הפחם הנדרשת ליישום בשטחים חקלאיים.
  2. ניסויי שדה (שנים ב' - ג') – בחינה של תוספת אפר פחם על הקליטה של יסודות מזון ע"י עצי אבוקדו הגדלים בכלים עם פרליט (מצע מנותק) ושל צמחי בננה הגדלים בקרקע כבדה (עמק הירדן). במסגרת זו יבחנו גם ריכוזי היסודות שחלה עליהם מגבלה בתקני הבריאות והסביבה.

לעיון בתיאור המלא של תכנית המחקר

5 עלות - תועלת

אומדן עלות כנגד תועלת בשימושי אפר פחם בחקלאות.

הערכה כלכלית בביצוע צוות בראשות דר' אפרת הדס, מנהלת תחום הכלכלה במנהל ההשקעות בחקלאות ובהרכב חוקרי מכון וולקני וההדרכה החקלאית במשרד החקלאות.
 

השימוש באפר פחם ביישומים חקלאיים נבחן ע"י המנהלת מתחילת פעילותה כאחד הערוצים העיקריים לניצול מועיל של אפר פחם.

עבודה ראשונה לאיפיון אגרוטכני של אפר תחתית (מקטע גס לאחר ניפוי) כמצע גידול לצמחים בהשוואה לטוף נערכה עבור המנהלת בטכניון בשנת 1997 ולאחריה נערכו עבודות רבות, בפקולטה לחקלאות ובתצפיות שדה, לאפיון אגרונומי שלו, להערכת התרומה של יישומו בחממות ובשטחים פתוחים לממשק הטיפול בצמחים, ליבולים ולהשפעות הסביבתיות (שטיפת מתכות), הגהותיות (חשיפה לקרינה ולאבק) והבריאותיות (קליטת מתכות בתוצרת החקלאית).

משנת 2000 מקדמת המנהלת ניצול אפר תחתית (בעיקר מקטע דק לאחר ניפוי) כרפד לבעלי חיים (בקר ועופות) באמצעות בחינה סביבתית (שטיפת מתכות) ובריאותית (קליטת מתכות, דיאוקסינים ורדיונוקלידים בתוצרת החקלאית).

משנת 2001 בוחנת המנהלת ומפתחת בסיוע חוקרי המכון לקרקע, מים וסביבה בוולקני, אפשרויות ניצול אפר מרחף לטיוב ולשימור קרקעות לחקלאות, ישירות ובעקיפין באמצעות תוצר במס"א המיוצר בטכנולוגית N-Viro מבוצת השפד"ן. היישומים כוללים מניעת סידוק בקרקעות חרסיתיות, מניעת סחף ושיפור חידור מים בקרקעות לס וחרסית, שיפור תאחיזת מים בקרקעות חוליות, ייצוב דיונות ודיכוי מחלות שוכנות קרקע בקרקעות חוליות.

מרבית הפיתוחים מיושמים מסחרית לתועלת המשק.

לאחר שנים של בחינה ופיתוח מתבקשת הערכה כוללת של התועלת למשק הגלומה בניצול אפר הפחם ביישומים חקלאיים כדי לדרג את הצדקתם כחלופה משמעותית לשימושים השמרניים בתחומי ההנדסה האזרחית.

לעיון בתיאור מורחב של העבודה

6 בקצרה – סוף נכון

הועדה המייעצת בתחום המסרטנים הטבעיים של האגודה למלחמה בסרטן קיימה דיון על החשיפה לקרינה שמקורה באפר פחם בבטון. בדיון השתתפו מומחים בתחום בטיחות הקרינה ובתעשיית הבטון והוצגו בו בין השאר עקרונות בטיחות הקרינה המקובלים בעולם, על פיהם אפר פחם כלול בקטגוריית הפטור מבקרת קרינה (Exempted) (ההנחיות העדכניות של סבא"א להיקף הבקרה המנהלית על חומרים רדיואקטיביים ממקור טבעי והשלכתן על השימוש באפר פחם בבטון, ט. שלזינגר, אוניברסיטת אריאל, 2012) וכן ממצאי מחקר השוואתי של חשיפת דיירים לקרינה בממ"דים הבנויים מבטון תקני עם ובלי אפר פחם (שפיעת ראדון מבטונים המכילים אפר פחם, ק. קובלר, ר. בקר, המכון הלאומי לחקר הבניה בטכניון; ג. חקין, המרכז למחקר גרעיני שורק, 2011). בפרוטוקול הישיבה סוכם כלהלן:. "...הובהר בישיבה זו שאכן ישנו תקן וישנו פיקוח על השימוש באפר הפחם. רמות הקרינה הינן סבירות ואין חריגות משמעותיות. אין צורך לעורר דאגות מיותרות בציבור".

אוגדן

ספריית עלוני המידע מציגה את עולם אפר הפחם על כל רבדיו - מייצורו בתחנות הכח ועד ניצולו המועיל במגוון היישומים - בדברי הסבר קצרים שווים לכל נפש, בתמונה וצבע ובאיורים מאירי עיניים, על היבטיו הסביבתיים, הטכנולוגיים והכלכליים.
ניתן לקבל את העלונים באוגדן שהופק במיוחד למטרה זו. המעוניינים מוזמנים לפנות למזכירות המנהלת באמצעות "צור קשר" באתר ולציין פרטי קשר מלאים למשלוח.

 

בימת

בימת הדיונים הציבורית של מנהלת אפר הפחם מאפשרת למבקרים באתר לקחת חלק בדיונים המתקיימים בסוגיות המרכזיות של פעילותה ולהשתתף בעיצוב וגיבוש עמדתה בשאלות אלה. השתתפות בדיון טעונה הרשאה הניתנת בהתאם להנחיות בכניסה ל"משוב אפר".

 

ארכיון

העיתון המקוון, המופץ ע"י מנהלת אפר הפחם מעת לעת, מספק מידע על חידושים ומגמות פיתוח בתחום שימושי אפר הפחם בארץ ובעולם ומדווח על פעולות המנהלת ועל מחקרים המתבצעים ביוזמתה לקידום ניצול מועיל של אפר פחם כמשאב התורם לפיתוח משקי בר-קיימא.
 

כניסה לאוגדן

 

כניסה למשוב

 

כניסה לארכיון

מנהלת אפר הפחם

מנהלת אפר פחם היא גוף ממשלתי שהוקם בשנת 1993 ע"י משרד האנרגיה והתשתית (לימים המשרד לתשתיות לאומיות) בשיתוף משרדי איכות (הגנת) הסביבה והפנים וחברות החשמל והפחם, במטרה לרכז מאמץ ממלכתי במחזור מועיל וידידותי לסביבה של האפר הנוצר בתחנות הכח הפחמיות.

אתר אינטרנט: www.coal-ash.co.il

יצירת קשר

·
מנהלת אפר הפחם
· רח' לינקולן 20, תל-אביב 67134
· טלפון: 03-6257000
· פקס': 03-6257001
·
דוא"ל: coalash@ncsc.co.il
· אתר אינטרנט: www.coal-ash.co.il

זכויות יוצרים © מנהלת אפר הפחם