מנהלת אפר הפחם

אפריתון

גליון מס' 24 | אפריל 2014


מה בגליון:

1 משולחן העורך
2 החיטה צומחת שוב
3 מלוא הטנא
4 הרשות נתונה
5 עלה ירוק

ואם יש את נפשכם לדעת עוד, סורו אל
אוגדן אפר-דע
ארכיון אפריתון
מנהלת אפר הפחם
יצירת קשר

או להשתתף בדיון הציבורי של המנהלת במשוב אפר. על סדר היום:

  • הצעת תנאים סביבתיים משודרגים לשימושי אפר פחם בקרקע – סלילה, תשתיות וחקלאות.

  • הצעת תקנות סביבתיות לשימושי אפר פחם.

2 החיטה צומחת שוב

באפריתון 23 (אוקטובר 2013) יצאנו לאתרי ניסויי השדה ביישום במס"א (בוצה מיוצבת בסיד ואפר מרחף) כדי להתרשם מראה עיניים מתרומתה לגידולים.


בחלקות הניסוי ברבדים הגיעה החיטה, במחזור דישון שנתי שלישי, לתוצאות הממצבות את הבמס"א כטובה ביחס לחלופות הדישון האחרות – קומפוסט בוצה וקומפוסט אשפת ערים.


ק' אשפה  במס"א  ק' בוצה

יבול 2012/2013 בהשוואה להיקש משקי:
1.26 טון יבש לדונם = 100

ק' אשפה  במס"א  ק' בוצה
99 105 103

1 משולחן העורך

לכל "ידידי האפר" באשר הם,

באפריתון 23 (אוקטובר 2013) שהופץ לעיונכם בפתח התשע"ד ציפינו שתביא איתה תיקון לפגעי סערות התשע"ג ולא התאכזבנו.

רבים המבחנים הציבוריים שעמדה בפניהם המנהלת במהלך שנות פעילותה ויכלה להם. אחדים מהם, קשים עד מאד, העמידו בספק את הלגיטימיות הסביבתית של השימוש באפר פחם ביישומים הנפוצים ברחבי העולם. ממצאי מחקר סביבתי מעמיק שנערך ביוזמת המנהלת ע"י המומחים המובילים בתחומם בארץ ובעולם, הזימו טענות שווא המייחסות לאפר הפחם בשימושיו המבוקרים סיכונים סביבתיים-בריאותיים בלתי סבירים החורגים מהרמה הנורמטיבית, ובדיעבד שכנעו את הציבור הביקורתי לפתוח את הדרך למיצוי התועלות הייחודיות הגלומות באפר הפחם במגוון שימושיו.

להוותנו הביאה התשע"ג בכנפיה "חידוש" רגולטורי מרחיק לכת כאשר בהוראה מנהלית לאחר מעשה נאסר ע"י שירותי בריאות הציבור שיווק תוצרת חקלאית שגודלה על קרקע שהוסף לה במס"א (בוצת שפכים מיוצבת בסיד ואפר) עד לבדיקתה בשדות טרם אסיף, על אף אישורים שניתנו לה מראש ע"י הממונה בחוק על תקנות הבוצה וע"י משרד הגנת הסביבה.

יובהר כי ייצוב בוצת שפכים מהווה מרכיב חיוני בסל שימושי האפר, המיועד על פי מדיניות הפיתוח של המנהלת והפוטנציאל המשקי לנצל עד כ- 15% מהכמות החזויה של האפר בטווח הארוך, במערך מתקנים בפריסה ארצית. והדברים הובהרו באפריתון 23 האמור.

לפיכך המנהלת, שכפפה נזרקה לזירתה, הרימה אותה מכח האחריות הציבורית המוטלת עליה ליצור תשתית מקצועית קבילה לשימושי אפר פחם. ואמנם ניתוח מעמיק של ממצאי המחקר בדיונים נוקבים שהתנהלו בצוות המקצועי-מדעי (חקלאות) של מנהלת אפר הפחם, בהשתתפות נציגים מוסמכים של משרדי הבריאות, איכות הסביבה והחקלאות, העלה מסקנות שהניחו, חלקית לפי שעה, את דעת הממונים בשירותי בריאות הציבור. בהתבסס על מסמך מקיף שהוכן ע"י חברים בצוות, נתנו שירותי בריאות הציבור ברכתם להמשך השימוש בבמס"א בגידולי פלחה לתקופה של 5 שנים, בהן יתנהל מעקב שממצאיו יהוו בסיס להארכת ההיתר. גידולים אחרים ייבחנו לאור ממצאי המחקר המתמקד בהם.

בצעד משלים החליטה המנהלת ליזום סדנה בינלאומית על השימוש באפר פחם בחקלאות במטרה לאפשר לציבור המתעניינים בארץ להיחשף לידע הקיים בעולם הן בהיבט החקלאי והן הסביבתי-בריאותי.

כרקע לסדנה ובשם זכות הציבור לדעת סרקנו את מערך ההיתרים הסביבתיים-בריאותיים שניתנו ע"י גורמי הרישוי בארץ לשימושי אפר פחם בחקלאות.

בשולי הסדנה מכנסת המנהלת את צוות הליווי של פרויקט Leaching Environmental Assessment Framework (LEAF) למיסוד ההערכה הסביבתית של שימושי אפר הפחם, בכללם השימושים בחקלאות, בעזרת הכלים האנליטיים העדכניים של USEPA.

ובאשר לכל השאר ... נציין כמנהגנו תמיד, כי האפר, כחיים עצמם, ממשיך לזרום ואנו מפלסים לו נתיבים להמיר שארית בלתי נמנעת לערך מבוקש, כי אף על פי כן נוע ינוע.

ולבסוף – לקראת חג הפסח נאחל אביב פורח, קציר עומר מניב ו... 'אפר תמיד'.
 


עמרי לולב

3 מלוא הטנא

מנהלת אפר פחם והמכון למדעי הקרקע, המים והסביבה במרכז וולקני לחקר החקלאות מזמינים את הציבור :

לסדנה בין לאומית על השימוש באפר פחם בחקלאות

International Workshop on Agricultural Coal Ash Uses

Strategy, Agronomy, Environment & Health

המכון למדעי הקרקע, המים והסביבה

הקריה החקלאית, בית דגן

27 מאי 2014

בהשתתפות מומחים מארה"ב, אוסטרליה, דרום אפריקה, יוון, הודו וכמובן מישראל.

מטרות הסדנה:

  • לימוד האפשרויות הגלומות בתכונותיו הייחודיות של אפר הפחם להשבחת קרקעות והשאת יבולים למזון לבני אדם ובהמות.
  • בחינת ההיבטים הסביבתיים-בריאותיים של השימוש באפר פחם בחקלאות ובשימור קרקעות וטיובן, והערכה שיטתית של הסיכונים.

ניצול אפר, תוצר שריפת חומר צמחי, כתוסף לקרקע לשיפור פוריותה, נפוץ בתרבויות שונות משכבר הימים. בשימוש מושכל יכול אפר הפחם למלא תפקיד משמעותי גם בחקלאות המודרנית. כחומר גלם זול יכול אפר הפחם לתרום להתמודדות האנושות עם משבר מקורות המזון בהרחבת פוטנציאל השטחים לגידולים חקלאיים באמצעות השבחת קרקעות זיבורית בעלויות נמוכות יחסית. בדיעבד ניצול האפר בהשבחת קרקעות מעלה תרומה סביבתית בהפחתת הצורך בבירוא שטחי יער המהווים אחד המקורות העיקריים בעולם לתוספת הקרקע הנדרשת לחקלאות.

המנהלת משקיעה זה למעלה מעשור משאבים רבים בפיתוח יישומי האפר בחקלאות ובחקירת היבטיהם הסביבתיים-בריאותיים. מחקרי המנהלת הצביעו על תרומות ייחודיות הגלומות בשימוש באפר פחם בחקלאות:

  • אפר תחתית מנופה גס כמצע מחליף קרקע;
  • אפר תחתית כרפד לבעלי חיים, המשמש מרכיב בקומפוסט כתוסף לקרקע
  • אפר מרחף כמשפר מבני בשלושה סוגי קרקע שונים:
    o מניעת סדיקה בקרקע חרסיתית כבדה,
    o מניעת היווצרות קרום בלתי חדיר בקרקע לס,
    o שיפור תאחיזת המים בקרקע חולית;
  • אפר מרחף כמפחית סחף קרקע וכמייצב דיונות חול;
  • אפר מרחף בתערובת עם בוצת שפכים וסיד (במס"א) כמדכא מחלות שוכנות קרקע.

אף כי התועלת החקלאית הגלומה בהוספת אפר פחם לקרקע הוכחה בניסויים וביישום בפועל, בישראל כברחבי העולם, החשש מהשפעות סביבתיות בעלות פוטנציאל נזק הכרוכות בו: קליטה מוגברת של יסודות קורט לא רצויים בצמחים, זיהום מי תהום ופגיעה בפוריות הקרקע בטווח הארוך, מחייב יתר זהירות ביישום ובחינה קפדנית של התנאים הנדרשים למניעת הנזק. מהמחקרים שערכה המנהלת עולה כי שימוש מבוקר של אפר פחם בתנאים מוגדרים, מאפשר הפקת התועלת החקלאית המבוקשת בד בבד עם מניעת התרחשות מפגעים סביבתיים ובריאותיים.

רשימת הדוברים (בסדר הופעתם):

עמרי לולב, מנהלת אפר פחם
דר' אריאל מצגר, חברת החשמל לישראל

Dr. Jane Aiken, Ash Development Association of Australia (ADAA), Australia
Dr. Vimal Kumar, C-Farm, New Delhi, India
Prof. Kenneth Sajwan, Savannah State University, Georgia, USA
Dr. Christos Tsadilas, Hellenic Agricultural Organization, Greece
Dr. Wayne F. Truter, University of Pretoria, Pretoria,
South Africa

דר אלי צעדי, מרכז גילת
דר' פנחס פיין, מכון וולקני
פרופ' רמי קרן, מכון וולקני
גוסטבו חקין, ממ"ג-שורק

לעיון בתוכנית הכינוס
להרשמה לכינוס

4 הרשות נתונה

אישורי המשרדים להגנת הסביבה והבריאות ורשות המים לשימושי אפר פחם בחקלאות

במהלך מתמשך רב שנים של מחקר חקלאי וסביבתי לבחינת שימושי אפר פחם ביישומים חקלאיים, ניתנו ע"י המשרד להגנת הסביבה, שירות המזון הארצי במשרד הבריאות וכן רשת המים, אישורים לשימושים השונים. אישורים אלה מהווים מסגרת רגולטורית המאפשרת מיצוי התועלת החקלאית, הסביבתית והכלכלית הגלומה בתכונותיו הייחודיות של אפר הפחם.

אפר תחתית כמצע גידול צמחים

מרבית גידולי התרבות - ירקות ופרחים - גדלים בישראל כמו במקומות רבים בעולם במצעים מנותקים מן הקרקע המקומית או כאלה המחליפים את הקרקע. מצעים אלה מיוצרים בתהליכים תעשייתיים ומורכבים מתערובות של חומרים אורגניים (קומפוסט) וחומרים אחרים, אנאורגניים ואורגניים המיועדים ליצור מדיום גידול מתאים לבית השורשים, במטרה לאפשר לצמח תנאים אופטימליים לגידולו ולהשאת יבולים.

אפר פחם תחתית המנופה לגודל גרגר מתאים (0 - 8 מ"מ) משמש, בתערובת עם קומפוסטים ממקורות שונים ובלעדיהם, מצע בעל תכונות המבוקשות לצמח:

  • יחס אוויר מים רצוי
  • מוליכות ותאחיזה של מים בשיעורים טובים
  • נקיון ממחלות ועשבי בר
  • יציבות במרקם המצע.

בזכות תכונות אלה משיאים הגידולים תנובות גבוהות ואיכותיות בהשוואה למצעים הנפוצים האחרים. ניצול אפר הפחם למטרה זו תורם לסביבה במניעת הצורך לכריית חומרי מצע מן הטבע כדוגמת טוף או פרלייט (מחצב המותפח בתהליך תעשייתי).

אישורי משרד הגנת הסביבה, משרד הבריאות (גידולים חד שנתיים) ורשות המים ניתנו בהתבסס על עבודות קבוצת המחקר של פרופ' יונה חן מהמחלה ל'קרקע ומים בפקולטה למדעי החקלאות, המזון ואיכות הסביבה באוניברסיטה העברית בירושלים, שהתמקדו בנוסף לתועלת האגרונומית גם בהיבט הסביבתי-בריאותי – ריכוזי יסודות בעלי פוטנציאל זיהום ביבול ובנקז; על ממצאי בדיקת ריכוזי יסודות רדיואקטיביים שנערכו בצמחים במעבדת שטח בטיחות קרינה בממ"ג-שורק בהנחיית גוסטבו חקין וכן על הערכת חשיפה לקרינה של העובדים שמקורה באפר שבוצעה ע"י דר' ז'אן קוך משטח בטיחות קרינה בממ"ג-שורק.

אפר תחתית דק כרפד לבעלי חיים

אפר פחם תחתית הדק (מתחת ל- 2 מ"מ) המתקבל כשארית מניפוי החלקיקים הגסים מתאים לשמש כרפד לבעלי חיים כפרות, כבשים ועופות, והוא מספק את התכונות הבאות למגדל:

  • מרבץ יבש וספיגת נוזלים מההפרשות ונידופם.
  • מצע נוח ונעים לרווחת בעלי החיים.
  • מזעור קצב צמיחת חיידקים.
  • מניעת אבק ומטרדי ריחות רעים, טפילים וזבובים.

אישורי משרד הגנת הסביבה*, השרות ההידרולוגי* ומשרד הבריאות (בקר לחלב) ניתנו בהתבסס על ממצאי בדיקת מזהמים בתשטיף רפד המכיל אפר תחתית וכן בחלב פרות ששהו עליו שנערכו ע"י פרופ' רמי קרן מהמכון למדעי הקרקע, המים והסביבה בוולקני; בדיקות מזהמים בחלב וברקמות שנערכו, בהנחיית דר' ישראל ברוקנטל מהמכון למדעי בעלי החיים בוולקני, במעבדת השאריות במכון הווטרינרי ע"י פרופ' סטפן סובק ודר' שמעון בראל; ממצאי בדיקת ריכוזי יסודות רדיאוקטיביים בחלב וברקמות במעבדת שטח בטיחות קרינה בממ"ג-שורק בהנחיית גוסטבו חקין; וכן בדיקות דיאוקסינים, פוראנים ו- PCB בחלב במעבדת ALS בצ'כיה בסיוע דר' גיל כץ מחברת KTE.
  * אושר במסגרת פיילוט לצורך השלמת בדיקות שירות המזון הארצי. משניתן אישור משרד הבריאות יושלם התהליך
    לקבלת אישור כללי.

אפר מרחף לייצוב בוצת שפכים כתוסף לקרקע

הבמס"א (בוצה מיוצבת בסיד ואפר) מיוצרת בטכנולוגיה האמריקאית N-Viro שפותחה ע"י קבוצת חוקרים ויזמים באוהיו ומיושמת במתקנים רבים ברחבי ארה"ב ומדינות אחרות זה כשלושים שנה. הוספת חומרים אלקליים (בעלי pH גבוה), כדוגמת אפר מרחף וסיד, גורמת לפסטור הבוצה ומאפשרת ניצולה הבלתי מוגבל בחקלאות (כגון גידולים למאכל אדם). הוספת אפר מסייעת גם לייצוב הבוצה (הפחתה בפליטת אמוניה ומטרדי ריח אחרים) ולהפיכתה מחומר נוזלי למחצה עם כ-20% מוצקים (כמצבה לאחר סחיטתה במט"ש - מתקן טיהור השפכים), לחומר מוצק ופריר (כ-70% מוצקים) הניתן לפיזור יעיל בשדה. לבמס"א תכונות המאפשרות ניצולה בחקלאות המודרנית לשלוש מטרות עיקריות:

  • החלפת דשן והעשרה של החומר האורגני בקרקע
  • טיוב מבנה הקרקע והפחתת נגר וסחף
  • הדברת מחלות צמחים שוכנות קרקע.

אישורי משרד הגנת הסביבה ומשרד הבריאות (גידולי פלחה) ניתנו בהתבסס על עבודת קבוצת המחקר של דר' פנחס פיין מהמכון למדעי הקרקע, המים והסביבה במרכז וולקני לחקר החקלאות; על הערכות סיכונים שנערכו ע"י פרופ' רמי קרן מהמכון; על בדיקות ריכוזי מזהמים ויסודות רדיואקטיביים שנערכו בצמחים שגודלו על קרקע מתוספת בבמס"א במעבדת ALS בצ'כיה בסיוע דר' גיל כץ מחברת KTE; על הערכת סיכוני קליטת יסודות רדיואקטיביים בצמחים כנ"ל שנערכה ע"י גוסטבו חקין; על בדיקת ריכוזי יסודות רדיואקטיביים שנערכו בצמחים במעבדת שטח בטיחות קרינה בממ"ג-שורק בהנחיית גוסטבו חקין וכן על הערכת חשיפה לקרינה של העובדים שמקורה באפר שבוצעה ע"י דר' ז'אן קוך משטח בטיחות קרינה בממ"ג-שורק.

לעיון במידע נוסף באתר מנהלת אפר פחם

5 עלה ירוק

אפיון סביבתי של אפר פחם בשימושיו בעזרת LEAF שת"פ בין אקדמי בין לאומי
Environmental Assessment of Coal Ash Leaching Properties and Beneficial Use Applications using the Leaching Environmental Assessment Framework (LEAF)
Joint Research Program

מסגרת LEAF – Leaching Environmental Assessment Framework פותחה עבור USEPA ע"י צוות משותף אמריקאי – חוקרים מאוניברסיטת ונדרבילט VU בנאשוויל טנסי בראשות Prof. David S. Kosson ואירופאי – חוקרים ממכוני המחקר ECN בהולנד ו-DHI בדנמרק, בראשות Dr. Hans A. van der Sloot. המסגרת, הכוללת הגדרה חדשנית של פרוצדורות בדיקת תשטיפים, מהווה שדרוג משמעותי של הכלים להערכת סיכוני זיהום סביבתי שמקורו ביסודות קורט מסיסים המצויים בחומרים למיניהם ובשימושיהם השונים, בתלות בסוג היישום ובתנאי הסביבה ובהשפעתם על התנהגות החומרים.

ביוזמה משותפת של המנהלת וקבוצת המחקר האמריקאית-אירופית, עם חוקרים מהמכון הגיאולוגי, מכון וולקני והמכון לחקר הבניה בטכניון, בגיבוי ותמיכה של USEPA, גובשה מסגרת עבודה מקיפה להטמעת שיטות הבדיקה החדשניות ומתכונת ההערכה הסביבתית LEAF במערך המחקר והבקרה הסביבתיים של אפר פחם בישראל.

תוכנית העבודה, שהיא במהותה השקעה תשתיתית בראייה לטווח ארוך, כוללת 4 משימות ראשיות:

  1. הטמעת LEAF ושיטות הבדיקה העדכניות של USEPA במערך הבדיקות וההערכות הסביבתיות של אפר הפחם בישראל המתבצעות זה שנים רבות במכון הגיאולוגי.
  2. הגדרת מגבלות סביבתיות לשימוש באפר פחם בבטון ובמוצרים צמנטיים לתשתיות.
  3. בחינה סביבתית של ניצול אפר פחם ביישומים חקלאיים.
  4. פיתוח מסגרת מובנית לקבלת החלטות סביבתיות ליישומי אפר פחם בתנאים הייחודיים של ישראל.

המנהלת החלה בקיץ 2013 בביצוע המשימה הראשונה: הטמעת מתכונת LEAF בארגון נתוני מאגר המידע הבסיסי, באמצעות צוות המחקר במכון הגיאולוגי בראשות דר' נדיה טויטש, בליווי Prof. David S. Kosson ו-Dr. Hans A. van der Sloot.

בימים אלה החלה העבודה על משימת ההערכה הסביבתית של היישומים בחקלאות. לביצוע משימה זו מצטרפים אל דר' נדיה טויטש חוקרי מכון וולקני דר' פנחס פיין ודר' אבנר זילבר. מטרת המשימה היא למסד במתכונתLEAF את הערכת הסיכונים הכרוכים ביישום אפר פחם מרחף בקרקע ליעוד חקלאי – תנועת יסודות קורט מזהמים הנשטפים מהאפר בקרקע לעבר מי התהום וקליטתם בצמחים. המחקר יבחן התנהגות אפר מרחף ביישום ישיר כתוסף המיועד לשיפור מבני של קרקעות ובאמצעות במס"א (בוצה מיוצבת בסיד ואפר מרחף) המיועדת לדישון והדברה. בהתבסס על ממצאי המחקר, שיערך באפר המאופיין בריכוזים גבוהים יחסית של יסודות קורט בעייתיים (constituents of potential concern – COPC) ניתן יהיה לפשט בעתיד בדיקת קבילות שימוש באפרים שונים למטרות חקלאיות.

לעיון בתיאור מורחב של העבודה

אוגדן

ספריית עלוני המידע מציגה את עולם אפר הפחם על כל רבדיו - מייצורו בתחנות הכח ועד ניצולו המועיל במגוון היישומים - בדברי הסבר קצרים שווים לכל נפש, בתמונה וצבע ובאיורים מאירי עיניים, על היבטיו הסביבתיים, הטכנולוגיים והכלכליים.
ניתן לקבל את העלונים באוגדן שהופק במיוחד למטרה זו. המעוניינים מוזמנים לפנות למזכירות המנהלת באמצעות "צור קשר" באתר ולציין פרטי קשר מלאים למשלוח.

 

בימת

בימת הדיונים הציבורית של מנהלת אפר הפחם מאפשרת למבקרים באתר לקחת חלק בדיונים המתקיימים בסוגיות המרכזיות של פעילותה ולהשתתף בעיצוב וגיבוש עמדתה בשאלות אלה. השתתפות בדיון טעונה הרשאה הניתנת בהתאם להנחיות בכניסה ל"משוב אפר".

 

ארכיון

העיתון המקוון, המופץ ע"י מנהלת אפר הפחם מעת לעת, מספק מידע על חידושים ומגמות פיתוח בתחום שימושי אפר הפחם בארץ ובעולם ומדווח על פעולות המנהלת ועל מחקרים המתבצעים ביוזמתה לקידום ניצול מועיל של אפר פחם כמשאב התורם לפיתוח משקי בר-קיימא.
 

כניסה לאוגדן

 

כניסה למשוב

 

כניסה לארכיון

מנהלת אפר הפחם

מנהלת אפר פחם היא גוף ממשלתי שהוקם בשנת 1993 ע"י משרד האנרגיה והתשתית (לימים המשרד לתשתיות לאומיות) בשיתוף משרדי איכות (הגנת) הסביבה והפנים וחברות החשמל והפחם, במטרה לרכז מאמץ ממלכתי במחזור מועיל וידידותי לסביבה של האפר הנוצר בתחנות הכח הפחמיות.

אתר אינטרנט: www.coal-ash.co.il

יצירת קשר

·
מנהלת אפר הפחם
· רח' לינקולן 20, תל-אביב 67134
· טלפון: 03-6257000
· פקס': 03-6257001
·
דוא"ל: coalash@ncsc.co.il
· אתר אינטרנט: www.coal-ash.co.il

זכויות יוצרים © מנהלת אפר הפחם