| |
|
ואם יש את נפשכם לדעת עוד, סורו אל או להשתתף בדיון הציבורי של המנהלת במשוב אפר. על סדר היום: הצעת תנאים סביבתיים משודרגים לשימושי אפר פחם בקרקע – סלילה, תשתיות וחקלאות. גיוון שימושים וביזור יעדים לאפר פחם הוא חזון נפרץ סובב עולם. כתוצאת מדיניות פיתוח מתמרצת או יוזמה פרטית, או זו גם זו, אין נפקא מינה, מבטיחה הסביבה המשקית הרבגונית יעילות בשימוש ואמינות תפעולית לתחנות הכח.
מציגה ארה"ב לדוגמה גיוון הרבה יותר הגיוני (2012):
דוגמאות נוספות מן העולם מוצגות בדף חדש באתר המנהלת: "מעבר לים".
|
1 משולחן העורך אכן כלתה תשע"ד ובבוא תשע"ה נקטוף פירותיה ... ונמלא אסמינו. יודגש כי ההשפעות הנ"ל נבחנו כבר לעומקן במחקר יישומי על פני תקופה ממושכת והעלו ממצאים שלא רק מסירים חשש להצטברות מפגעים סביבתיים-בריאותיים או לנזקים חקלאיים לאורך זמן, אלא אף מצביעים על תרומה פוטנציאלית סביבתית (קיבוע מתכות המצויות בבוצה) – היבטים סביבתיים ובריאותיים של יישום במס"א בחקלאות, צוות מקצועי, 17.10.13; וחקלאית (שיפור תכונות פיסיקו-כימיות של הקרקע והדברת עשבים ומחלות שוכנות קרקע) – השפעת במס"א על מדדי קרקע וצמח, דר' פנחס פיין, 13.5.14. תוכנית המעקב נועדה להסיר ספק שלילי גם ביישום מסחרי מתמשך על פני זמן. **************** בין השאר נסבה המחלוקת על מידת החיוניות של יישום אפר פחם בחקלאות כחלופה העיקרית לשימוש המוביל באפר בתעשיית הבנייה. כנגד טענת המתנגדים שהוספת אפר פחם לקרקע לא רק שאינה נחוצה לחקלאות (לכאורה חסרת ערך אגרונומי), אלא אינה נחוצה גם לאפר עצמו (המוצא לכאורה את פתרונו המלא בתעשיות הצמנט והבטון), עומדת טענתנו שבמציאות המשקית הישראלית לא קיימת חלופה משמעותית אחרת (אפריתון 25, מאי 2014). פנינו ללמוד מניסיון הגויים, היושבים בטח בארצותיהם השלוות, לא חוו משברים ביטחוניים זה עשרות שנים, אך נחשפו לתנודות משקיות רבות עצמה, בעיקר בתחום הבנייה (במדינות כהולנד, אנגליה, איטליה החלו להצטבר ערימות אפר פחם בתחנות הכח בשל השפל, חוצה יבשות וימים, בתחום הבנייה לדיור). מצאנו שישראל, החשופה לסיכונים גדולים פי כמה, גם בשל היותה "אי חשמלי" הנעדר גיבוי אזורי כדוגמת אירופה וצפון אמריקה, חריגה בהסתמכותה המוחלטת כמעט על הבטון כיעד סופי לאפר הפחם (גם לזה המנוצל בצמנט). העוגות – מגוונות יותר או פחות, מדברות בעד עצמן. **************** במטרה ללמוד מניסיון העולם על האפשרויות הגלומות בניצול אפר הפחם בחקלאות והיבטיהם הסביבתיים ובמטרה ליצור קשרים מקצועיים בין קהילת החוקרים והמומחים בתחום זה בישראל עם מרכזי מחקר בעולם, לקידום שיתופי פעולה לפיתוח היישומים בחקלאות, יזמה המנהלת סדנה בינלאומית שהתקיימה בהשתתפות ערה של חוקרים ומפתחים, מתכננים ומקבלי החלטות, בתחום החקלאות, הקרקע, הסביבה ובריאות הציבור בממשלה, במשק ובאקדמיה (מלוא הטנא, אפריתון 25, מאי 2014). **************** ובאשר לכל השאר ... נציין כמנהגנו תמיד, כי האפר, כחיים עצמם, ממשיך לזרום ולהעמיד בפנינו אתגרים והזדמנויות, לעיתים דווקא הפחות צפויים מכל – מחזור אפר ששימש בעבר כתשתית הנדסית לחומר גלם תעשייתי. **************** ולבסוף – לרגל השקת תשע"ה, נאחל לנו "טל ומטר לברכה" ו... 'אפר תמיד'.
|
||||||||||||
3 עקב בצד אגודל – בחובת הזהירות מעקב רב שנתי ליישום במס"א בחקלאות – תוכנית פעולה על פי דרישות משרדי הבריאות, הסביבה והחקלאות
המנהלת משקיעה זה למעלה מעשור משאבים במחקר ופיתוח השימוש באפר פחם מרחף לטיוב והשבחת קרקעות ליעוד חקלאי, כחלופה הראשית לשימוש באפר בתעשיית הבנייה. המו"פ עוסק הן בהוספה ישירה של אפר לקרקע (שיפור תכונות קרקע, פיין, מינגלגרין וחובריהם, וולקני, 2010) והן בניצולו כמרכיב בבוצת שפכים מיוצבת (במס"א ליישום חקלאי, פיין וחובריו, וולקני, 2013) המיושמת כתוסף לקרקע. העבודה נעשית בעיקרה במכון למדעי הקרקע, המים והסביבה במרכז וולקני לחקר החקלאות, במשרד החקלאות ופיתוח הכפר, והיא כוללת בחינה של כלל ההיבטים האגרונומיים, הסביבתיים, הבריאותיים והגהותיים. מאז 2012 פועל בשפד"ן באופן רציף מתקן דן-וירו לעיבוד בוצת שפכים בעזרת אפר פחם וסיד בטכנולוגיית N-Viro (במס"א) שפותחה בארה"ב ומיושמת שם וברחבי העולם בהצלחה רבה בעשרות מתקנים זה כשלושים שנה (אפריתון 22, אוקטובר 2012). מתחילת הפעלת המתקן מלווה יישום הבמס"א בשדות ע"י חוקרי המכון למדעי הקרקע, המים והסביבה והוא מתועד ומבוקר באמצעות מערך מקצועי המיועד להבטיח מיצוי התועלת החקלאית מחד גיסא ומניעת כשלים מאידך גיסא. במסגרת זו פוזרו עד כה כ- 180,000 טונה במס"א בכ- 40,000 דונם גידולי פלחה למיניהם. היישום כבר נותן את פירותיו והביקוש בקרב החקלאים עולה על ההיצע. שיווק הבמס"א מתבצע היום לגידולי פלחה באישור ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות במגבלת זמן של 5 שנים. הארכת ההיתר מעבר לתקופה זו ולגידולים נוספים מחייבת לדרישתו מעקב מתמשך לבחינת השפעות ארוכות טווח על ריכוזי מתכות כבדות בתוצרת החקלאית שמקורן באפר הפחם שבבמס"א. בהחלטה משותפת של המנהלת עם גורמי הרישוי במשרדי הגנת הסביבה, הבריאות והחקלאות, יבוצע מעקב בריאותי-סביבתי-חקלאי רב שנתי, במטרה להגדיר תנאי יישום המבטיחים עמידה בדרישות הסף הרגולטוריות בתחומים אלה בטווח הארוך. |
|||||||||||||
|
סדנה בינלאומית על השימוש באפר פחם בחקלאות - מדיניות, אגרונומיה, סביבה ובריאות
מי שמעונין במידע שהוצג בסדנה, אם השתתף בה או לא, מוזמן לצפות בהרצאות בהקלטה חיה, בצד התקצירים המדעיים והמצגות המפורטות. לעיון בסדר היום, בתקצירים, במצגות ובסרטוני ההרצאות, וכן בקורות החיים של המרצים |
|||||||||||||
|
|
|||||||||||||
|
|||||||||||||
אתר אינטרנט: www.coal-ash.co.il |
יצירת קשר |
||||||||||||
זכויות יוצרים © מנהלת אפר הפחם |
|||||||||||||
בניהול אריה בוסק במסגרת איגוד מגדלי דרום יהודה ובליווי מקצועי של דר' פנחס פיין, המכון למדעי הקרקע, המים והסביבה, מרכז וולקני לחקר החקלאות.
הסדנה WACAU 2014 בעריכת מנהלת אפר פחם והמכון למדעי הקרקע, המים והסביבה במרכז וולקני לחקר החקלאות, התקיימה ב- 27 במאי 2014 באולם הסמינרים של המכון, בהשתתפות מומחים מארה"ב, אוסטרליה, דרום אפריקה, יוון, הודו וכמובן מישראל ובנוכחות קהל בן כ- 100 משתתפים.
הסדנה הוקדשה לדיון בסוגיות הבאות:
אפר פחם ששימש בזמנו להסדרת שטח עבודה ותשתית להקמת עמוד מתח על בסמוך לתחנת הכח גזר, נכרה מהאתר במטרה לשמש כחומר גלם המחליף חרסית בייצור קלינקר במפעל המלט נשר ברמלה. בדיעבד הפך אתר התשתית למעין מאגר אחסון ביניים המאפשר מחזור האפר בשימוש אחר, ברוח End of Waste בתקנות האירופיות לניצול מועיל של פסולות תעשייתיות. לאחר השלמת הוצאת האפר ישוקם האתר בהתאמה לתוואי השטח המקומי.
