מנהלת אפר הפחם
גליון מס' 5    |   אוגוסט 2007  

אפריתון

2 פיתוח שימושים

שיפור תכונות קרקעות לחקלאות וליעור 
דו"ח ביניים של מחקר בהנחיית פרופ' אורי מינגלגרין ודר' פנחס פיין מהמכון למדעי, הקרקע, המים והסביבה, מרכז וולקני לחקר החקלאות.

תקציר תיאור הפיתוח
ניסויי שדה רב שנתיים המתבצעים החל משנת 2005 בהתבסס על לקחי מחקר מעבדתי (שי ברטל וחובריו בהנחיית פרופ' מינגלגרין - אפריתון 2, דצמבר 2006) שהתבצע במרכז וולקני. הניסויים מתמקדים בשלושה יישומים:

  • שיפור תכונות פיסיקו-כימיות של קרקע חרסית נתרנית בשדות רבדים בניהול אריה בוסק (מו"פ משקי הדרום).
  • שיפור תאחיזת המים בכתמי חול בשדות בני דרום בניהול אריה בוסק.
  • צמצום איבוד המים בהתאדות מקרקע לס בנטיעות בכתף ביתרים בעומר (בניהול דר' ניר עצמון, מרכז וולקני).

לעיון בתקציר דו"ח הביניים ובדו"ח המלא


מה בגליון:

1 משולחן העורך
2 פיתוח שימושים
3 האתגר הסביבתי
4 מאוצר הספרייה
5 עזרים לשכנות טובה
6 מבט היסטורי צופה עתיד
7 בקצרה
8 מנהלת אפר הפחם
9 יצירת קשר

1 משולחן העורך

לכל "ידידי האפר" באשר הם.

הנה חלפה שנה מהשקת אפריתון ואתם, מאלה שידעו עת לדתו ומאלה שזה מקרוב באו, מוזמנים לקשור לו היום זר עם הגליון החמישי בשושלת לבית מנהלת אפר הפחם.

הפעם נעדכן אתכם בהתקדמות ניסויי השדה לטיוב תכונות קרקע לחקלאות ולייעור בעזרת אפר מרחף כחלופה תחרותית לשימוש בעודפי אפר בסלילה ותשתיות.

עם האתגר הסביבתי נתמודד בעזרת מחקרים שממצאיהם מפריכים את החשש מזיהום שמקורו באפר פחם ביישומי סלילה ובגידול צמחים אכילים במצע מנותק.

במבט היסטורי צרפנו את סיכום נתוני ייצור האפר ושימושיו בשנת 2006  לסטטיסטיקה הרב שנתית מאז 1982, עת תחילת עידן אפר הפחם בישראל. תחזיותינו לעתיד מתבססות על הנחות שמרניות באשר לגידול בכמות האפר עם הקמת יחידות ייצור פחמיות חדשות במהלך העשור הבא.

את אוצר הספרייה העשרנו בדו"ח מחקר טכניוני על שיפור חומרי סלילה בעזרת אפר מרחף ביצירת מוספים בעלי תכונות הידראוליות לחיזוק שכבות מיסעה מבניות.

בסדנת החרושת מצאנו תהליך תעשייתי לשדרוג יריעות בידוד תרמו-אקוסטיות בעזרת אמולסיה המכילה אפר מרחף.

ובקצרה נשוב ונעדכן שהאפר, כחיים עצמם, ממשיך לזרום ולהעמיד בפנינו אתגרים והזדמנויות, חדשות לבקרים.

בהתשס"ח לבריאה - שנה "טובת אפר" לכולם. וכל השאר - אושר והצלחה ושלום ובטחון ובנייה ויצירה ושגשוג ופריחה ובריאות ו... נחת, מעל לכל נחת, בכל מעשי ידיכם - על אחת כמה וכמה!

בברכת "אפר תמיד",
עמרי לולב


5 עזרים לשכנות טובה

איזולתרם, חברת הזנק ישראלית מקבוצת י.ח. דמרי בנייה ופיתוח בניהול דוד סעדון, המתבססת על ידע של האחים פרופ' סמואל פרסטנוב והמהנדס אלכסנדר פרסטנוב, פיתחה תהליך לשדרוג כושר הבידוד התרמו-אקוסטי של יריעות בידוד סטנדרטיות באמצעות הספגתן בתמיסה המכילה אפר מרחף כמלאן. היריעות ידידותיות לסביבה, עמידות בטמפרטורות גבוהות, מתאימות לבידוד תעשייתי וביתי ומאפשרות סוף-סוף לתקוע בחצוצרה בלי להפריע למנוחת השכנים. מקצת מוצריה לפניכם:


יריעת פוליאוריתן מוקצף משודרגת באמולסיית איזולתרם


לוחות אקוסטיים דקורטיביים

ליצירת קשר עם מנכ"ל איזולתרם דוד סעדון:
טלפון: 08-9945566
דואל: davidsaadon@nana.co.il

3 האתגר הסביבתי

שימוש באפר תחתית כמצע גידול צמחים אכילים חד שנתיים
לאחרונה התקבל אישור משרד הבריאות (דר' רינה ורסנו, מנהלת תחום הערכת סיכונים ומזהמי מזון, שרותי המזון והתזונה) לגידול צמחים אכילים חד שנתיים על מצע המכיל אפר פחם תחתית. האישור ניתן בהסתמך על ממצאי מחקר מתמשך רב שנים שנוהל ע"י פרופ' יונה חן מהמחלקה לקרקע ומים בפקולטה למדעי החקלאות, המזון ואיכות הסביבה ברחובות, יחד עם גוסטבו חקין, ראש תחום מדידות גרעיניות בשטח בטיחות קרינה בממ"ג-שורק. המחקר הוכיח כי ריכוזי מתכות כבדות ויסודות רדיואקטיביים בצמחים הגדלים על מצע המכיל אפר פחם תחתית נמוכים באופן ניכר מהסף הבריאותי המותר ע"י רשויות הבריאות בישראל. הריכוזים נמצאו דומים ואף נמוכים מאלה שאותרו בצמחים שגדלו במצע טוף המקובל בישראל ובאירופה.

בכך הוכתר אפר פחם תחתית כמצע הגידול היחיד בארץ בעל היתר משרד הבריאות.

לעיון באישור משרד הבריאות
לעיון בסיכום ממצאי הניסויים בפקולטה לחקלאות ובממ"ג-שורק

מעקב אחר שינויים בקצב חידור מים בסוללת כביש הבנויה מאפר מרחף
ניטור מתמשך בביצוע פרופ' רמי קרן מהמכון למדעי הקרקע, המים והסביבה, מרכז וולקני.

תקציר תיאור הניטור
תצפית שלישית המתקיימת בסוללת אפר מרחף בגשר הרכבת בכביש 6 סמוך לרבדים שנתיים מסלילתה (אפריתון 4, יוני 2007) מצביעה על הפחתה ניכרת של קצב חידור המים באפר עד כדי פי שלושה מהקצב ההתחלתי שנמדד מייד לאחר השלמת הסלילה. הממצאים מאששים את השערת המחקר על תהליך מהיר למדי של האטמות האפר המעובד (מורטב ומהודק) בתנאי מפרט הסלילה המבטלים למעשה חשש שטיפת מזהמים מהאפר ותנועתם בקרקע מתחת לסוללה לעבר מי התהום.

לעיון בדו"ח הניטור

4 מאוצר הספרייה

אפר פחם מרחף כקשרן כבישים הידראולי ליצירה ולחיזוק שכבות מיסעה מבניותת
לאחרונה התקבל דו"ח מסכם של מחקר טכניוני בביצוע קרן בנימין לתואר מגיסטר בהנדסה אזרחית, בהנחיית פרופ' אילן ישי ודר' מריו הופמן, במימון חלקי של מנהלת אפר הפחם.

תקציר תיאור המחקר
בעשור האחרון הצטבר באירופה, ובמיוחד בצרפת, ניסיון בייצור ושימוש ב"קשרן כבישים הידראולי" (Hydraulic Road Binder) - אבקה המורכבת בעיקר מתוצרי לוואי תעשייתיים, כמו אפר פחם מרחף, ומטרתה לקשור חומרים אינרטיים וע"י כך לחזקם. שימוש בקשרן על בסיס אפר פחם מרחף מהווה עליית מדרגה טכנולוגית ביחס לשימוש בחומרי סלילה קיימים לשכבות מיסעה מבניות, תוך המרת חומרים יקרים בחומרים זולים יותר ובחיסכון פוטנציאלי בעובי הכולל של המיסעה.

במסגרת המחקר נערכה בדיקה מעבדתית מקיפה של הרכבי תערובות שונות, בחלקן מכילות גם סיד וגבס במטרה לשפר את תכונותיו ההנדסיות של קשרן המכיל אפר פחם נחות. פרוגרמת הבדיקות נבנתה במטרה לכמת ולאפיין את התכונות הפיסיקליות, המכאניות והכימיות של הקשרן ההידראולי.

המחקר המעבדתי הראה שאפר פחם ממקור דרא"פ, עם תכולת סיד חי גבוהה מ-10%, שנלקח ישירות מהסילו, מתאים לשמש כמרכיב עיקרי בקשרן הידראולי. לאפר פחם זה יכולת צמנטציה עצמית טובה, עם ערכי חוזק גבוהים יחסית לחומרים מיוצבים העונים לדרישות טיוטת התקן האירופאי. אפרים אחרים, אף כאלה ששהו זמן מה בערימה, ניתנים לשמש כקשרנים בתוספת סיד וגבס.

לעיון בתקציר דו"ח המחקר
לעיון בדו"ח המחקר

 

6 מבט היסטורי צופה עתיד

סיכום נתוני ייצור אפר וייעודיו 
נתוני ייצור ויעודי אפר פחם מתחילת 1982, עת הופעלה לראשונה יחידת ייצור חשמל משריפת פחם בתחנת הכח מ.ד. (היום באתר אורות רבין) בחדרה, ועד 2006.
 

התקופה שעד לשנת 1997 מאופיינת בשימוש מתמשך יחיד (ייצור צמנט), בניצול חד פעמי בסוללת מיגון וגינון מסביב לתחנת הכח ובהטלת העודפים בים.

מאז 1997 מנוצל האפר בשימושים ההנדסיים הנפוצים בעולם – בבנייה ובסלילה. כבכל המדינות בעולם, השימוש באפר פחם כמוסף פוצולני (בעל כושר מליטה), המחליף קלינקר בייצור צמנט ומחליף חול וצמנט בייצור בטון, הוא השימוש המועדף והמוביל בזכות תועלתו הכלכלית ותרומותיו הסביבתיות לפיתוח בר קימא הן כמחליף חומרי גלם טבעיים המצויים במחסור, הן כמונע כריית חומרי גלם הפוגעת בסביבה, הן כמפחית פליטת CO2 לאטמוספירה הכרוכה בייצור צמנט והן בזכות תרומתו להפחתת שפיעת רדון ממוצרי הבנייה.

יעודי אפר מרחף

יעודי אפר תחתית

הערכות שמרניות על פיתוח פחמי של משק החשמל, המניחות הכפלת ייצור האפר השנתי לקראת 2020, מחייבות יתר מאמץ בהערכות המשקית לקליטה טכנולוגית וכלכלית של האפר ביישומים מועילים.

לעיון בסיכום הנתונים וההערכה לעתיד

7 בקצרה

  • חברת סולל בונה המקימה את מתקן ההתפלה בסמוך לתחנת הכח אורות רבין בחדרה משתמשת במצבורי האפר הנערמים בחצר תחנת הכח כחומר מילוי מבני לתשתית המתקן.

8 ארכיון אפריתון

העיתון המקוון, המופץ ע"י מנהלת אפר הפחם מעת לעת, מספק מידע על חידושים ומגמות פיתוח בתחום שימושי אפר הפחם בארץ ובעולם ומדווח על פעולות המנהלת ועל מחקרים המתבצעים ביוזמתה לקידום ניצול מועיל של אפר פחם כמשאב התורם לפיתוח משקי בר-קיימא

כניסה לארכיון

יצירת קשר

·
מנהלת אפר הפחם
·
רח' לינקולן 20, תל-אביב 67134
·
טלפון: 03-6257000
·
פקס': 03-6257001
·
אימייל: coalash@ncsc.co.il 
· אתר אינטרנט: www.coal-ash.co.il

מנהלת אפר הפחם

מנהלת אפר פחם היא גוף ממשלתי שהוקם בשנת 1993 ע"י משרד האנרגיה והתשתית (לימים המשרד לתשתיות לאומיות) בשיתוף משרדי איכות הסביבה והפנים וחברות החשמל והפחם, במטרה לרכז מאמץ ממלכתי במחזור מועיל וידידותי לסביבה של האפר הנוצר בתחנות הכח הפחמיות.

אתר אינטרנט: www.coal-ash.co.il

זכויות יוצרים © מנהלת אפר הפחם

להסרה מרשימה זו - לחצו כאן | להוספה לרשימת התפוצה - לחצו כאן