מנהלת אפר הפחם
גליון מס' 8    |   אפריל  2008  

אפריתון

1   משולחן העורך- האמת על הקרינה הטבעית מאפר פחם בבטון

לכל "ידידי האפר" באשר הם.

לאחרונה התפרסמו ברדיו ובעיתונות כתבות שנועדו להביא לידיעת הציבור כניסתו לתוקף של תקן המגביל תכולת יסודות רדיואקטיביים במוצרי בנייה.

משיקולי המפרסם, שביקש להסב את תשומת לב הציבור לקיום התקן ולעודדו לעשות בו שימוש, נוצלה הדעה הקדומה נגד אפר הפחם כדי לעורר בקרב קהל המאזינים והקוראים חרדות מדומות. אפר הפחם, המשמש בישראל בהצלחה רבה מזה עשור כמוסף בתערובות הבטון הנפוצות, כמקובל במדינות המתקדמות ביותר מבחינה סביבתית בעולם, סומן כחומר העלול לפלוט קרינה רדיואקטיבית ברמה מסוכנת מקירות הבתים לדייריהם.

מנהלת אפר הפחם, שהיתה שותפה עם המשרד להגנת הסביבה בייזום התקן, הופתעה למצוא עצמה נדרשת להצטדק על המהפכה הירוקה שחוללה בהמרת האפר מפסולת למשאב מועיל בתעשיית הבטון.

כמלווים נאמנים של פעולות המנהלת לקידום שימושים מועילים לאפר פחם, אנחנו מבקשים להביא בפניכם את האמת כולה, שיתכן שאינכם מודעים לה במלואה:

זו האמת על תוספת שולית לקרינה הטבעית, הסובבת אותנו ממילא, בהוספת אפר פחם לבטון. תוספת זניחה מבחינת הסיכון הבריאותי, שנופחה לממדים דמיוניים המפחידים את הציבור הנבוך;

זו גם העובדה שהוספת אפר פחם לבטון מפחיתה משמעותית את שפיעת הרדון מהקירות ובכך משפרת את סביבת המגורים מבחינה בריאותית;

ולא רק זאת, אלא גם

זו האמת על אימוץ מוצלח בישראל של טכנולוגית בנייה הנפוצה ברחבי העולם זה יותר מיובל שנים;

זו גם העובדה שהשימוש באפר בבטון מעלה תרומה איכותית לתעשיית הבנייה בארץ, שהבשילה לאחר מחקר ופיתוח רב שנים במוסדות האקדמיים המובילים;

זו האמת על פתרון יעיל לפינוי שוטף ועקבי של האפר מתחנות הכח, המבטיח תפקוד תקין של מערכת ייצור החשמל החיונית לקיום המשק ולמרקם החיים במדינה;

זו גם העובדה ששדרוג מפעלי הבטון לניצול האפר יצר תשתית משקית המאפשרת מיצוי הביטחון האסטרטגי הגלום בפחם כמקור אנרגיה אמין לישראל;

זו האמת על תרומה סביבתית סגולית לפיתוח בר קיימא בניצול האפר כמחליף חומרי גלם המצויים במחסור, כחול למשל, ובמניעת מפגעים סביבתיים למרחב הפתוח הכרוכים בכרייתם ובהפקתם;

זו גם העובדה ששימוש באפר בבטון מחליף צמנט ותורם בכך להפחתת פליטת גזי חממה – כנגד כל 1 - 2 טונות אפר בבטון נמנע ייצור טונה פחמן דו חמצני שהיתה נפלטת לאוויר בתהליך ייצור הצמנט המוחלף;

זו האמת על עשרות מיליוני שקלים הנחסכים למשק מדי שנה בהימנעות מסילוק האפר כפסולת ועוד תועלת כלכלית, שנאמדת במונחי איכות, המתקבלת מהתרומה הסביבתית העקיפה;

זו גם העובדה שהערך הכלכלי הישיר למשק בניצול האפר כמוסף לבטון, המחליף חומרי גלם שמקורם במחצבים טבעיים, שחוסך הוצאה על אנרגיה ומקטין תלות ביבוא, מסתכם אף הוא בעשרות מיליוני שקלים בשנה התורמים לתוצר הכלכלי הלאומי לרווחת האוכלוסייה;

אלה העובדות וזו האמת

אנחנו מאמינים שכקוראים ביקורתיים תבחינו בין הבר לתבן, בין האמת, מורכבת ככל שהיא, לבין מסרים מבהילים מופרכים של גורמים סמויים המשרתים מטרות שלא לטובת הכלל.

כנגד ארבעה בנים דיברה תורה: אחד חכם, ואחד רשע, ואחד תם, ואחד שאינו יודע לשאול. כנגד החכם השואל בפסח הקרב "מה העדות והחוקים והמשפטים ..." בחרנו "במשפטים", הם המצוות שיש בהם סברה והגיון (הרב עדין שטיינזלץ – הגדה של פסח, 1979), להקדיש ברוחם את אפריתון אביב תשס"ח להצגת האמת כולה, הסבירה וההגיונית, על האפר בבטון.

נאחל לכולם, גם לבנים הללו, חג שמח,
ואף על פי כן – "אפר תמיד".

עמרי לולב

 

 

 

 

2 החלטת מכון התקנים

ת.י. 5098 – תכולת יסודות רדיואקטיביים טבעיים במוצרי בנייה

מכון התקנים החליט לערוך רוויזיה (שנייה במספר) לתקן הקרינה ממוצרי בנייה בעקבות קשיים שהתגלו ביישומו.

רוויזיה לתקן

בעקבות פרסום ת.י. 5098 בפברואר 2007 (רוויזיה לתקן מנובמבר 2002) ובהתאם להחלטה שהתקבלה במכון התקנים, יזמו מנהלת אפר פחם ואיגוד יצרני בטון מובא עריכת סקר קרינה מבטונים הנפוצים בענף הבניין (אפריתון 3 - תכולת יסודות רדיואקטיביים טבעיים בבטונים מתקדמים העשויים חומרי גלם מקומיים) במטרה להעמיד את התקן במבחן המציאות. בשל קשיים שהתגלו במדידת שפיעת הרדון מדוגמאות הבטון על פי תנאי התקן, הושעתה השלמת הסקר עד לקבלת הנחיות מכון התקנים בעניין זה לאחר בחינתו החוזרת.

לפני ימים אחדים, החליטה הועדה הטכנית לאיכות הסביבה בבניין במכון התקנים לפרסם לביקורת הציבור את הצעתה לדחות את דרישות התקן עד לתחילת 2009 וכן להורות על עריכת רוויזיה לתקן כאמור.

3 בעולם היה כבעולם

רֵאשִׁית חָכְמָה, קְנֵה חָכְמָה (משלי ד', ז')

כמעט כל האפר המרחף המיוצר בישראל – כ- 1 מליון טונה בשנה – משמש כידוע כמוסף מינרלי לבטון, בעיקר בהזנה ישירה במפעלי הבטון המובא ובעקיפין בשיעור נמוך יותר כמרכיב בצמנט. על יישום זה, שכבעולם כולו משמש גם בישראל מוצא עיקרי לאפר, המבטיח תפקוד תקין של תחנות הכח, יש לשמור באחריות ובזהירות הציבורית הראויות.

לעיון בנתוני השימוש באפר פחם בישראל
ועוד על שימושי אפר הפחם בבנייה

טכנולוגיית השימוש באפר פחם כאחד חומרי הגלם הבסיסיים בייצור בטון, הנפוצה ברחבי העולם בהצלחה רבה למעלה מיובל, אומצה ע"י המשק הישראלי לתועלתו רק בשנת 1997, 15 שנה מהמועד בו החל לייצר חשמל מפחם.

מאידך גיסא הציבה ישראל את עצמה בין המדינות המובילות בעולם במודעות לצורך בבקרת הקרינה המייננת, מעשי ידי אדם, ברמות נמוכות הקרובות לרמות הרקע הטבעיות, אולם לא הקצתה את המשאבים הנדרשים לפיתוח הכלים לבקרה זו, כפי שעשו מדינות אחדות, באירופה למשל.

מנהלת אפר הפחם האמונה בפעולותיה לקידום שימושים מועילים לאפר פחם על טובת הציבור במובנה הרחב – הסביבתי, הכלכלי והאיכותי – חברה למשרד להגנת הסביבה יחד עם הועדה לאנרגיה אטומית, ומאוחר יותר גם למכון התקנים, בסיוע פעיל ליצירת תשתית מקצועית ומעשית לקביעת המגבלות שיחולו על השימוש בחומרי בנייה למיניהם, אפר פחם בכללם. מחקרים וסקרים שבוצעו על ידה, יחד עם אחרים, נועדו להבטיח שמינון החומרים השונים בבתים לא יגרום לתוספת קרינה מעבר למקובל כסביר על מוסדות הבריאות הבינלאומיים. אולם כאמור לעיל לא היה בהם די לפיתוח כלי בקרה ושיטות מדידה אמינים והדירים. אף על פי כן העדיפו מוסדות התקינה והרישוי שיטות פרי פיתוח מקומי שלא נשפטו בתהליכי מבחן מקובלים, על פני שיטות מוכחות הנקוטות במקומות אחרים בעולם, באירופה למשל. התוצאה התבטאה בתקן ובשיטות מדידה מעבדתיות שערכיהם אינם מתיישבים עם ממצאי בדיקות שדה שנערכו בחדרים העשויים אותם מוצרי בנייה.

לעיון במושגי יסוד בקרינה מייננת ממקורות טבעיים

4 תרומות האפר בניצולו בבטון

לְהָשִׁיב אֲמָרִים אֱמֶת (משלי כ"ב, כ"א)

בתגובה לכתבות בתקשורת, המטעות את הציבור ומעוררות בו חרדות שלא לצורך, מתבקשת הצגת העובדות בהשפעת הוספת האפר לבטון על הקרינה הטבעית לה חשופה האוכלוסייה ועל כדאיות ניצולו בבטון לטובת בני האדם. ראשית יש לשוב ולהזכיר כי השימוש באפר פחם איננו "פטנט ישראלי". יישום זה נפוץ בעולם כשימוש מועדף באפר מזה עשרות שנים – מאז שנות הארבעים במאה הקודמת. רק בסוף שנות התשעים, יובל אחרי העולם כולו, החלה ישראל לאמץ טכנולוגיה זו בגרסתה היותר מתקדמת, בהפנימה ידע בינלאומי שנבחן וטופח במכון הלאומי לחקר הבנייה בטכניון לאורך כ- 15 שנה. מלכתחילה קבע המשרד להגנת הסביבה מגבלה בשיעור 10% על משקל האפר בתערובות בטון, המספקת חסם נאות לרמת הקרינה. הואיל וממילא מרכיב האפר בתערובות השכיחות אינו עולה על 7%, מגבלת הטכנולוגיה מבטיחה למעשה את קיום המגבלה הסביבתית.

לעיון בתשובה לשאלות עיתונאי

  • תרומת אפר פחם לקרינה בבטון

    תכולת יסודות רדיואקטיביים (קרינת גמא)
    כבכל חומרי הגלם המשמשים לבנייה, הנכרים מהסלע ומהקרקע, גם אפר פחם מכיל ריכוזים מסוימים של יסודות רדיואקטיביים טבעיים. תכולת היסודות גבוהה יחסית לחומרי הגלם הרגילים כתוצאה מריכוזם באפר בתהליך שריפת הפחם. לדוגמה: ריכוז הרדיום באפר הינו בממוצע כ- 150 בקרל/ק"ג לעומת 40 בחצץ דולומיט, 20 בחול רותם ו- 60 בצמנט. עם זאת סדר הגודל של תרומת האפר לתכולת היסודות הרדיואקטיביים במוצרי הבנייה דומה לרמות הנגרמות ע"י החומרים האחרים, משום שמרכיב האפר בבטון אינו עולה על 10% ממשקלו (כ- 5% בממוצע). לדוגמא: בתערובות הבטון הנפוצות בבנייה תורמים כל אחד מהמרכיבים – חול, צמנט ואפר בנפרד, כ- 7 בקרל/ק"ג מרדיום. פחות מתרומת אגרגטים (חצץ) דולומיטיים המגיעה למעלה מ- 20 בקרל/ק"ג. ובדומה לכך גם ביסודות האחרים.

    שפיעת רדון
    לעומת זאת הוספת אפר לבטון דווקא מפחיתה את שפיעת הרדון, שהוא הגורם המשמעותי יותר בהערכות הסיכונים, בהשוואה לבטון שאינו מכיל אפר. תופעה זו, הידועה ממחקרים שנערכו בעולם, הוכחה בבדיקות שנערכו בישראל בממ"דים (מרגליות וחובריו – ממ"ג-שורק, 1998), בהם נצפתה, אמנם במסגרת בדיקה מצומצמת בהיקפה, הפחתה בשפיעת הרדון עד כדי פי 5. לפי פרסומים בספרות המקצועית הבינלאומית הוספת אפר לבטון מפחיתה שפיעת רדון אף עד פי 10. הסיבה לכך מקורה הן במבנה הזכוכיתי של גרגרי האפר, הכולא את מרבית הרדון הנוצר בתוכם עד לדעיכתו המוחלטת והן בהגדלת צפיפות הבטון ע"י החלקיקים בעלי הגודל המיקרוני של האפר, המקטין את החללים הפנימיים בבטון ואת יכולת גז הרדון, הנוצר באפר ובחומרי הגלם האחרים, לפעפע דרכם החוצה.

    ובחשבון הכולל
    שילוב אפר פחם בבטון גורם לתוספת קרינה של אחוזים בודדים (0.025 מיליסיוורט בשנה לאדם על פי הבדיקות הנ"ל) שהם 2.5% מתוך המרב המומלץ ע"י הגופים הבינלאומיים לבטיחות קרינה מכלל המקורות מעשה ידי אדם (1.0 מיליסיוורט בשנה), סדר גודל פחות מהמרב המומלץ בתחום הבנייה (0.3 מיליסיוורט בשנה). תוספת בסדר הגודל הזה על קרינת הרקע הטבעי, כונתה ע"י הוועדה הבינלאומית להגנה רדיולוגית מנה זניחה (trivial), הפטורה מפיקוח ובקרה. למען הגילוי הנאות יש לציין שבבדיקות על פי ת.י. 5098 בשתי גרסאותיו מתקבלים ערכים גבוהים יותר (להלן בפירוט הסוגיות על הפרק ברוויזיה לתקן).

    עוד על יסודות רדיואקטיביים טבעיים בשימושי אפר פחם
     

  • תועלות ניצול האפר בבטון
    כנגד תוספת מעטה של קרינה כמוכח לעיל, ניצול האפר בבטון תורם תועלות איכותיות, סביבתיות וכלכליות משמעותיות למשק:

    תועלות איכותיות וסביבתיות
    אפר הפחם כמרכיב בתערובות בטון מעלה את חוזק הבטון ומאריך את קיים המבנים, בתנאים המוגדרים בתקינת הבטון העדכנית; מעלה את כושר הבידוד של קירות המבנים ובכך תורם לחסכון באנרגיה ובהוצאותיה ובעקיפין לצמצום זיהומים הנגרמים בייצורה; מחליף משאבים המצויים במחסור (חול למשל); מצמצם כרייה הפוגעת בסביבת השטחים הפתוחים; מפחית פליטת מזהמים הכרוכה בחציבה ובייצור חומרי הגלם המוחלפים (למשל: כ- 0.5 טונה פחמן דו חמצני לכל טונה אפר המחליפה 0.5 טונה צמנט).

    תועלות כלכליות
    התועלת הכלכלית הישירה למשק (להבדיל מהתרומות המנויות לעיל) הגלומה בשימוש באפר כמוסף לבטון (בהחלפת חומרי גלם ובמניעת סילוק אפר כפסולת) ברמת הניצול הנוכחית (500,000 טונות בשנה), מוערכת בלמעלה מ- 150,000,000 ₪ בשנה. בבחינה כלכלית להערכת ההצדקה הסוציו-אקונומית של השימוש באפר בבטון (ד. לנגר וחובריו, מרץ 2008), כנדרש על פי כללי הועדה התורתית לבטיחות קרינה שליד הועדה לאנרגיה אטומית (להלן בתיאור רציונל התקן), בהנחת תוספת הקרינה כמצוין לעיל, התברר שקיים יתרון מובהק, בפער פי 40 בקרוב, של התועלת הכלכלית ההיא על פני שווה הערך של מניעת תחלואה (100,000$ לסיוורט-אדם, המשקפים על פי הערכת הועדה התורתית את העלות הנדרשת לכך בתנאים הכלכליים של ישראל, דהיינו המחיר שהציבור מוכן לשלם למטרה זו), שבהסתברות מסוימת, נמוכה עד מאד, ניתן אולי לייחסה, בהערכת סיכונים שקולה, לצד שלל גורמים אחרים, לאפר בבטון.

עובדות אלה מחדדות את שיקול הדעת המתבקש בראייה ממלכתית כוללת בקביעת מדדי התקן. חסרונו של שיקול הדעת הזה עלול להביא לפסילת השימוש באפר בבטון, כתופעה ייחודית וחריגה בכל העולם כולו, ולהשבתו ההפוכה ממשאב לפסולת, במלוא המחיר הכלכלי, החברתי והסביבתי הכרוך בכך, שייאכף על הציבור מבלי שיהיה מודע להיקפו ולהשפעתו על רווחתו הכללית.

5 רוויזיה לתקן הקרינה ממוצרי בנייה

בְּחָכְמָה יִבָּנֶה בָּיִת וּבִתְבוּנָה יִתְכּוֹנָן (משלי כ"ד, ג')

תקן הקרינה ממוצרי בנייה, שבשתי גרסאותיו עד כה מחמיר עד מאד בהשוואה לתקנים מקבילים בעולם, עלול בחוסר מודעות מוסד התקינה או גורמי הרישוי לגרום לפסילת תערובות בטון נפוצות המכילות אפר פחם ולהפוך בדיעבד משאב בעל ערך לפסולת אין חפץ בה ללא הצדקה סביבתית-בריאותית. ההחמרות בתקן מקורן הן בסטיות עקרוניות מרציונל התקינה המקובל בעולם (הנמנע מפסילת מוצרי בנייה העשויים מחומרי גלם מקומיים, לרבות אפר פחם) והן במדדי התקן.

רציונל התקן

להבנת רציונל התקן ראוי להבהיר כי בהתאם לכללי ההגנה מקרינה המקובלים בעולם, נועד התקן להגביל את מנת הקרינה הנוספת (dose constraint) מעל לרקע הטבעי, הנגרמת על ידי מוצרי הבנייה מהם עשויים קירות המבנה, הרצפה והתקרה והניתנים לבקרה (amenable to control), לרמה התואמת סיכון בריאותי נמוך המוגדר כסביר (acceptable) ע"י הגופים המקצועיים הבינלאומיים והמוצדק בשיקולים חברתיים-כלכליים כוללים. קרינת הרקע הטבעי בישראל נאמדת בכ- 1.8 – 2.0 מיליסיוורט בשנה לאדם והתוספת האמורה מוגבלת בישראל ל- 0.3 מיליסיוורט. במונח "ניתנים לבקרה" מתכוונים לכך שהגבלת השימוש תהיה ישימה בסביבה העסקית הרגילה העושה שימוש בחומרי הגלם המקומיים הנפוצים, או בלשון מסמך היסוד האירופאי בתחום זה (Radiation Protection 112): will not lead to impractical control. במונח "שיקולים חברתיים-כלכליים כוללים" מתכוונים לכך שבקביעת המגבלות יילקחו בחשבון המחירים הישירים והעקיפים, המדידים ואלה שאינם מדידים, הנגרמים ע"י אכיפת המגבלה, לרבות מחיר ההימנעות מניצול האפר בבטון כמתואר לעיל, וכן נכונות הציבור לשלם מחירים אלה.

התקן אינו מתיימר להבחין בין רמה "בטוחה" לרמה "מסוכנת", אלא לאפשר בקרה מסודרת של הרשויות על ריכוז הרדיואיזוטופים ממקורות טבעיים במוצרי בניה, מבלי לפגוע באפשרות להשתמש ברב המוחלט של מוצרי הבניה המיוצרים בישראל מחומרי גלם מקומיים, לרבות אפר פחם. מי שמתיימר לקבוע שמוצר העומד בדרישות התקן "בריא" יותר, וככל שהתקן מחמיר יותר הוא מבטיח "בריאות" טובה יותר, מטעה את הציבור, ביודעין או שלא ביודעין, ומחדיר בו חששות שלא לצורך. זאת בין השאר משום שהערכת תרומת מוצר הבנייה לאיכות התנאים הסביבתיים בבית נשקלת במדדים אחדים, לא רק במדד הקרינה (למשל – מדד הבידוד המשופר של בטון המכיל אפר), ובתחלופה ביניהם.

סוגיות לרוויזיה בתקן

שלא בטובת התקן שובשו בעריכתו כללי התקינה המקובלים בעולם ונוסחו הנוכחי, לרבות שיטת המדידה הנדרשת בו, אינו ניתן ליישום. סוגיות מהותיות עומדות לפתחה של ועדת התקינה, אשר התמנתה לאחרונה במכון התקנים, כדי לנסחו במתכונת סבירה וישימה:

  • לבחון אימוץ תקינה ושיטות בדיקה המקובלות במדינות אחרות, שעמדו כבר במבחן מקצועי ומעשי, או לחילופין לפעול להקצאת המשאבים הנדרשים לפיתוח שיטה ישראלית שתשקף את החשיפה האמיתית לקרינה בבניין ואשר תעמוד במבחן מקצועי מקובל בקהילה המדעית הבינלאומית.

  • לשקול פישוט התקן ע"י הפרדת מנגנוני הבקרה שבו: כלי אחד לבקרת תכולת היסודות הרדיואקטיביים במוצר הבנייה וכלי אחר, נפרד, לבקרת שפיעת הרדון מהמוצר, כמקובל בתקינה במקומות אחרים בעולם.

  • להגדיר מחדש את בסיס הייחוס (קרינת הרקע) של התקן ואת מגבלת התוספת במדדים סבירים התואמים את המציאות המשקית והסביבתית בישראל.

  • למצוא את האיזון הראוי בין מגבלת הקרינה למטרות ראויות אחרות, סביבתיות וכלכליות, לרבות מחזור אפר הפחם כמוסף לבטון.

בפני הועדה הטכנית במכון התקנים עומד איפה אתגר לא פשוט: לגשר בין מטרות נוגדות, ראויות כל אחת לעצמה, במחיר חברתי קביל. להיפטר "מהמים הדלוחים" (מוצרי בנייה בעלי ריכוז חריג של יסודות רדיואקטיביים נעדרי הצדקה חברתית-כלכלית), אך לשמור על "התינוק" (מחזור אפר הפחם במוצרי בנייה בריכוזים תקניים מבחינה הנדסית וסביבתית) לרווחת האוכלוסייה בישראל.

6 ארכיון אפריתון

העיתון המקוון, המופץ ע"י מנהלת אפר הפחם מעת לעת, מספק מידע על חידושים ומגמות פיתוח בתחום שימושי אפר הפחם בארץ ובעולם ומדווח על פעולות המנהלת ועל מחקרים המתבצעים ביוזמתה לקידום ניצול מועיל של אפר פחם כמשאב התורם לפיתוח משקי בר-קיימא

כניסה לארכיון

יצירת קשר

·
מנהלת אפר הפחם
· רח' לינקולן 20, תל-אביב 67134
· טלפון: 03-6257000
· פקס': 03-6257001
·
דוא"ל: coalash@ncsc.co.il 
· אתר אינטרנט: www.coal-ash.co.il

מנהלת אפר הפחם

מנהלת אפר פחם היא גוף ממשלתי שהוקם בשנת 1993 ע"י משרד האנרגיה והתשתית (לימים המשרד לתשתיות לאומיות) בשיתוף משרדי איכות (הגנת) הסביבה והפנים וחברות החשמל והפחם, במטרה לרכז מאמץ ממלכתי במחזור מועיל וידידותי לסביבה של האפר הנוצר בתחנות הכח הפחמיות.

אתר אינטרנט: www.coal-ash.co.il

זכויות יוצרים © מנהלת אפר הפחם

להסרה מרשימה זו - לחצו כאן | להוספה לרשימת התפוצה - לחצו כאן