אפר פחם הצדקת השימוש

ככל מוצר לוואי תעשייתי, ניצולו המועיל של אפר הפחם מותנה בהצדקה חברתית-כלכלית המשקללת את המחירים והתועלות בחלופות השונות של הטיפול בו והמסתכמת בערך נקי (תועלת בניכוי נזק) חיובי.

הבעיה

אפר פחם כפסולת תעשייתית – מלכתחילה מהווה האפר מרכיב שאריתי בפחם, המקטין את תועלתו כמקור אנרגיה ראשי למשק. סילוקו באתרי הטמנה כרוך בהקצאת קרקע שעשויים להיות לה שימושים אלטרנטיביים, וכן בהשקעות והוצאות גבוהות בתשתית ובאמצעים למניעת מפגעים סביבתיים הכרוכים בהטמנת כמויות גדולות של אפר באתרים ייעודיים.

והפתרון

אפר פחם כמוצר לוואי – בהינתן אפר כבלתי נמנע בפחם הוא יכול להוות מרגע היווצרו בדוודי תחנות הכח, בזכות תכונותיו הכימיות והפיסיקליות, משאב לאומי המחליף חומרי גלם טבעיים. בניצולו הטכנו-כלכלי המושכל הוא תורם להשבחת איכות המוצרים והשימושים, לפיתוח משקי בר-קיימא, להימנעות מסיכון נזקים סביבתיים הכרוכים בסילוקו כפסולת ובדיעבד, בחיבור כל תועלותיו, להקטנת עלות האנרגיה למשק ולצרכני החשמל.

שימוש מושכל ומבוקר באפר פחם מונע סיכון חשיפה למפגעים סביבתיים

  • מתקנים ואמצעים מתאימים מונעים פליטת אבק לסביבה בשינוע האפר ובאחסונו באתרי השימוש בבניה ובסלילה.
  • יישום הנדסי בתשתיות, המבוקר במפרטי סלילה, מונע שטיפת חומרים מסוכנים המצויים באפר בחשיפתו לגשמים ומבטל חשש לזיהום קרקע ומי תהום.
  • שימוש באפר במוצרים המשמשים לבנייה למגורים ולתעסוקה בכפוף לתקני בנייה, מונע חריגה מתכולה מותרת של יסודות רדיואקטיביים ומבטל חשש לחשיפה מוגברת לקרינה.

תועלות המתקבלות בניצול מושכל של אפר פחם

תועלות ישירות

  • מניעת עלויות סרק הכרוכות בסילוקו כפסולת.
  • מניעת השפעות סביבתיות הכרוכות באתר סילוק מרכזי.
  • חסכון בקרקע בפינוי נפחי הטמנת פסולת המצויים במחסור.
  • שיפור באיכות (חוזק) והארכת הקיים של מבני בטון.
  • הפחתת משקל מוצרי בנייה ותרומה לכושר הבידוד שלהם ומכאן לחסכון באנרגיה.
  • שיפור באיכות (חוזק) סוללות כבישים ופוטנציאל הקטנת עלויות מיסעות.
  • הקטנת פליטת ראדון מבטון המכיל אפר פחם יחסית לבטון מחומרי גלם טבעיים.
תועלות עקיפות
  • חסכון לאומי בכרייה ועיבוד של חומרי גלם טבעיים המצויים במחסור.
  • הקטנת פגיעה סביבתית הכרוכה בכרייה.
  • חיסכון באנרגיה תוך הפחתת פגיעה בסביבה וזיהומים הנגרמים בכרייה ובייצור חומרי גלם המוחלפים ע"י האפר (למשל: פליטת CO2 בייצור צמנט).
  • קיצור מרחקי הובלה של חומרי בנייה וסלילה בזכות מיקומן של תחנות הכח הפחמיות בקרבת מרכזי פיתוח ואוכלוסין והקטנת השפעות סביבתיות ובטיחותיות והשפעות ישירות ועקיפות אחרות של עומסי תחבורה הנלוות לה.
  • חיסכון במט"ח הנובע מהחיסכון באנרגיה ומהחלפת חו"ג מיובאים המשלימים מחסור מקומי.