שימושים מעבר לים

סחר בינלאומי של אפר פחם

סיווג אפר פחם

* המידע המוצג בדף זה הינו חלקי וצפוי להתעדכן בקרוב.

אפר פחם נכלל ברשימת הסחורות המוסדרות ע"י WCO ארגון המכס העולמי (World Custom Organization) לייבוא או ייצוא:

פרק 5 (mineral products) במסמך הארגון,
תת פרק 26 (Ores, slag and ash),
קוד קבוצה 26.21 (Other slag and ash, including seaweed ash (kelp); ash and residues from the incineration of municipal waste),
תת-קוד קבוצה (H.S .Code1) 2621.90 (Other2).

1.שיטת קידוד בינלאומית של 6 ספרות לסיווג סחורות (מעל 200 אלף סוגים הממוינים לפי מעל ל- 5000 קבוצות) שנקבעה על ידי ה- (H.S.- Harmonized System) WCO, הנהוגה בקרב מעל ל- 200 מדינות, בכללן ישראל.
2. Ash and clinker of mineral origin (e.g. coal, lignite or peat ashes), kelp and other vegetable ash, bone ash, crude potassium salts, ash and residues resulting from the incineration of municipal waste

כמו כן, לפי מסמך חלות אמנות פיקוח בינלאומיות על סוגי הסחורות מינואר 2012, אפר פחם (בסיווג H.S. Code 2621.90) כלול ברשימת הסחורות המבוקרות באמנת באזל (Annex VIII & IX) ומסווגות תחת הגדרת ארגון ה- OECD בקטגוריה של Green control procedure (קוד GG030 ו- GG040 לאפר פחם תחתית ומרחף, בהתאמה) המיוחסת לפסולות שאינן בעלות מאפיינים מסוכנים וכרוכות בסיכון זניח לאדם ולסביבה במהלך שינוען למטרות השבה.

הכללת אפר פחם בקבוצת חומרים שיש ביניהם מכנה משותף צר, חלקם בעלי ערך כלכלי נמוך יחסית או פסולות בעלות תכונות מסוכנות, אינה מוצדקת הן מהיבט מאפייני החומר והן מהיבט ייעוד החומר, שכן קיימת הצדקה טכנולוגית, כלכלית וסביבתית לשימוש באפר כחומר גלם ומשאב. הצעה להבדיל את אפר הפחם מחומרים אלו ע"י מיקומו בקבוצה נפרדת הועלתה בכינוס WOCA, 2011 על ידי נציגת ארגון האפר הקנדי CIRCA בשם הארגון הבינלאומי למוצרי שריפת פחם WWCCPN. לפי הצעה זו האפר והקלינקר ממקור מינרלי יועברו מקבוצת הסחורות תחת קוד 2621.90, לקבוצה חדשה תחת קוד 2621.20 שתכלול אותם בלבד. על פי כללי רישום הסחורות HS – Harmonized System של WCO, חומר הנסחר בהיקף העולה על 50 או 100 מיליון דולר זכאי להיות מסווג בתת קוד או קוד נפרד, בהתאמה. על פי נתוני WWCCPN היקף הסחר הבינלאומי באפר פחם בשנת 2011 עלה על 101 מליון דולר. הארגון התבקש לכלול את השינוי המוצע ברביזיה למינוחי הסחורות שתיכנס לתוקף החל מינואר 2017.

מידע כמותי

במאגר הנתונים של הסחר הבינלאומי (UN Comtrade) מוצג מידע ברמת פירוט של עד קבוצה 2621, לפיו בוצע סחר בקבוצת סחורות אלו בין 186 מדינות בשנים 2016-1996.

ישראל, כמקובל, פועלת לפי עקרונות הסחר של ארגון המכס העולמי. בשנים 2010-2007 יובאו ארצה סחורות המופיעות תחת הקבוצה "אחרים" (קוד 262190) בקבוצת "סיגים ואפר אחרים, לרבות אפר אצות ים (kelp); אפר ושאריות משריפת פסולת מוניציפלית" (קוד 2621) המסווגת תחת פרק 26 ("עפרות, סיגים ואפר"). היקף הסחר עמד על יבוא 1657 טון ממדינות נבחרות באיחוד האירופי ומהודו.

על פי נתוני ארגון WWCCPN שהוצגו בכינוס WOCA 2013 ו- WOCA 2017 נראה כי עם השנים ישנה עליה בייצור וניצול תוצרי שריפת פחם (CCP) בקרב המדינות החברות בארגון ונוספות (סין ואחרות), מ- 777 מיליון טון (מ"ט) שיוצרו בשנת 2011 כאשר 53% מתוכם נוצלו לשימושים, לכ- 1,143 מ"ט ייצור וניצול של כ- 60% מתוכם בשנת 2015. במקביל חל גידול בסחר ב- CCP, מ- 3.5 מ"ט ב- 2010 ל- 5 מ"ט ב- 2015 בהיקף כולל של כ- 101 ו- 124 מיליון דולר, בהתאמה. באיחוד האירופי לבדו, הסחר ב- CCP בין מדינות האיחוד נמצא בשנים האחרונות במגמת עליה עד לרמה כפולה מזו ב- 2011 (1.5 מ"ט), סביב 2.9 - 3.1 מ"ט בשנים 2014 - 2016. היקפי הסחר לעיל מהווים פחות מ- 0.2% מסך מכירות האפר המרחף בעולם שהסתכמו בשנת 2015 בכ- 75 מיליארד דולר, עם צפי עליה ל- 98 מיליארד דולר עד שנת 2020. יחד עם זאת, ההכנסות ממכירת האפר המרחף בשנה זו היוו כ- 95% מסך ההכנסות ממכירת תוספים צמנטיים (SCM - Supplementary Cementitious Materials) בעולם.

מאז 2013 מתקיים מדי שנה כנס בינלאומי בהשתתפות גורמים בעלי עניין בתוצרי שריפת פחם, כולל כמובן אפר פחם (ASHTRANS - The international meeting platform for Byproducts logistic and trading). הכנס משמש במה לפרסום נתוני חברות מן העולם העוסקות בשימוש, שיווק, סחר ושינוע אפר פחם בין מדינות, בין אם ביבשה או בים.

העמסת אפר מרחף מורטב לאוניה לקראת הובלתו מדנמרק לארה"ב (מתוך מצגת חברת Steag בכנס ASHTRANS, 2013 )
העמסת אפר מרחף יבש לאוניה בנמל Wilhelmshafen, גרמניה (מתוך מצגת חברת Wilson בכנס ASHTRANS, 2013 )

על פי נתוני חברת ZAG כפי שהוצגו בכנס 2015, היקף הסחר הימי באפר פחם מרחף שעמד על כ- 300 אלף טון בלבד בשנת 2000, הלך וגדל מ- 1.1 מיליון טון בשנת 2010 עד ל- 2.5 מיליון טון בשנת 2015 והוא צפוי להגיע לכ- 4.5 מיליון טון בשנת 2020. להערכת המומחים הסחר הבינלאומי באפר פחם יגדל ככל שהפער בין ההיצע לביקוש במדינות המפותחות יגדל, עקב מגמת הקטנה חלקו של הפחם כמקור אנרגיה לייצור חשמל מנימוק סביבתי בעיקרו (צמצום פליטות NOx, SOx, CO2) בד בבד עם הגידול הצפוי בביקוש לצמנט, איתו עולה גם הביקוש לאפר מרחף כמחליף חלקי לצמנט המוצדק מבחינה כלכלית-סביבתית (צמצום עלויות אנרגטיות ופליטת CO2 עקב הפחתה בייצור קלינקר, מניעת עלויות הטמנה).

על פי נתוני ארגון (Asian CAA) Asian Coal Ash Association שהוצגו בכנס Coaltrans 2016, הסחר הבינלאומי באפר מרחף בין מדינות שכנות (cross border trade) מוערך בין 5 ל- 10 מ"ט/שנה.

אתר SIER מכיל מאגר נתוני ייבוא וייצוא של מוצרים וחומרים עבור למעלה מ- 80 מדינות. המידע המפורסם בחינם לציבור כולל נתוני שמונה מדינות נבחרות (הודו, צ'ילה, קולומביה, פרו, מכסיקו, סרי לנקה, אוקראינה ורוסיה). אפר פחם מרחף (תחת הקוד 26219000) נכלל במידע זה, כחומר גולמי או חומר שעבר השבחה כדוגמת סנוספרות או מוצר מסחרי בשם HITEPOZZO המיוצא מהודו, בין אם למטרות שימוש מסחרי או מחקר. על פי המידע הפתוח לציבור בשנת 2016 הודו היתה היצואנית העיקרית של אפר מרחף למדינות שונות (בחריין, ווייטנאם, קניה, קטאר, קוריאה, ברוניי, איחוד האמירויות, ערב הסעודית, נפאל, אירן, סרי לנקה וגם ארה"ב), כאשר האפר הובל במצב ארוז בשקי ענק בכמויות הנעות בין עשרות למאות טונות. בנוסף לכך, אוקראינה ייבאה אפר פחם מרוסיה, ורוסיה ייבאה מן המדינות תאילנד, הודו וגרמניה חומר הנכלל בקבוצת slag and other ash בכלל זה אפר משריפת פסולת עירונית. המידע על ארה"ב כולל ייבוא של אפר פחם מרחף (fly ash, coal ash, coal fly ash, HS Code 270111) בסדר גודל של עשרות אלפי טון למטען שהובלו בתפזורת בעיקר מאיטליה, ומטענים בודדים מטורקיה (כולל אפר מורטב), הולנד (תחת HS Code 262040) ואלג'יריה במהלך 2017 לשימוש במפעלי צמנט במדינה.

ייצור אפר פחם בעולם נמצא מזה שנים במגמת עליה, עם סין והודו בראש, דרום מזרח אסיה ומזרח אירופה. להלן סקירה נרחבת למדינות הנחשבות כיצואניות המובילות כיום בעולם של אפר פחם:

סין

נתונים שהוצגו בכנס WOCA 2015 מצביעים על גידול מתמיד בייצור אפר מרחף בסין משנה לשנה, כתוצאה מגידול בצריכת הפחם. בתוך עשר שנים הייצור הכפיל את עצמו, מ- 263 מ"ט בשנת 2004 ל- 530 מ"ט ב- 2014 ועד בין 500 – 600 מ"ט בשנת 2016. ניצול האפר אינו מלא ונע סביב 70%, כלומר האפר הלא מנוצל מגיע לכ- 150 – 180 מ"ט/שנה. התחזיות צופות עודפי ייצור של בין 144 ל- 243 מ"ט/שנה בסין לבדה עד שנת 2025, ומאות מיליוני טון אפר מרחף במדינות הנ"ל עד שנת 2030 ומעבר לה. מנגד גוברת הדרישה לאפר במדינות כדוגמת קליפורניה, מערב אירופה והמזרח התיכון, המובילות בשימושים מועילים של אפר מרחף, בעיקר כתוסף בשיעור גבוה יחסית בצמנט ובבטון המותר על פי התקנים במדינות אלו. במטרה לצמצם ככל שניתן את עודפי האפר, מושקע בסין מאמץ ניכר גם בפיתוח שימושים חדשים לאפר פחם: פיתוח צמנט מיוחד מסוג גיאופולימר המכיל אפר מרחף ותוצר שריפת פחם נוסף בשם GGBS (Ground Granulated Blast Furnace Slag) מקבל משקל רב לאחרונה בסין (וכן הודו ואוסטרליה), עם פוטנציאל שוק של מאות מיליוני טונות. שימוש נוסף שנבחן בסין הוא הפקת מתכות ובייחוד אלומיניום מאפר מרחף. הצלחת הפיתוח יכולה להוביל לניצול אפר מרחף עשיר באלומינה (אפרים מסוימים בסין מכילים יותר מ- 50% אלומינה) כמחליף בוקסיט עם פוטנציאל שוק של עשרות מיליוני טונות כל שנה. בעשר השנים האחרונות סין מייצאת אפר פחם למדינות במערב אירופה, דרום מזרח אסיה, לאוסטרליה, ארה"ב (החוף המערבי) ודרום קוריאה ואחרות. האפר ברובו מיוצא בשקים והייצוא הכולל אינו עולה על 3 מ"ט לשנה.

הודו

הודו הינה יצרנית האפר השניה בגודלה בעולם (אחרי סין), עם מעל ל- 83.6 מ"ט בחצי שנה בלבד (נכון למחצית שניה של 2015), מתוך זה נוצלו לשימושים מועילים כ- 46.87 מ"ט המהווים כ- 56% מסך הייצור. התחזיות צופות עודפי ייצור במדינה הנעים בין 81 ל- 114 מ"ט/שנה עד שנת 2025. בהתבסס על נתוני מסחר בפועל, מוערך ייצוא האפר המרחף לכ- 2 מ"ט לשנה לכל היותר. האפר מיוצא לקטאר, קניה, איחוד האמירויות, יפן וסרי לנקה. כן מיוצא אפר סנוספרות בסדר גודל של קילוגרמים.

בצד היבואניות, כ- 10% מהאפר המרחף המשמש כיום חברות צמנט באוסטרליה מקורו מעבר לים.

לסיכום, הסחר הבינלאומי באפר פחם נקבע במידה רבה על ידי המיקום הגלובלי של יצואני וצרכני האפר העיקריים, וכן על ידי גורמים נוספים בהם עלויות הובלה ושינוע ימי ופנים-יבשתי ופיתוח טכנולוגיות חדשות לשימוש באפר.