מידע למשתמש גיליון בטיחות

הקדמה

אפר פחם משמש בישראל כמוצר מסחרי לכל דבר הנמכר על ידי היצרן (חברת החשמל) ללקוחות מורשים בכפוף לעמידתם בתנאים לשימוש. האפר המרחף נאגר בתחנת הכח בממגורות, משם הוא מועבר למכליות ייעודיות המובילות אותו במצב יבש למפעלי בטון וצמנט לשימוש כחומר גלם בתעשיית הבנייה, או מפונה לאחסון ביניים בערימות בחצר התחנה. אפר תחתית מפונה כחומר מורטב לאחסון ביניים בערימות התחנה. האפר המורטב מפונה מהערימות למשאיות רכינה המובילות אותו למפעלי צמנט לשימוש כחומר גלם לקלינקר, או לאחסון זמני בסביבת העבודה לשימוש כחומר מילוי בתשתיות. במהלך פינוי האפר מן התחנה, מרגע יציאתו מהממגורות, דרך שינועו במתחם התחנה ומחוצה לה באמצעים לעיל, ואף במהלך השימוש עצמו, עלול להתפזר חומר בסביבת העבודה (כגון בעת עיבוד והידוק שכבת אפר בסוללה).

אפר פחם אינו מוגדר חומר מסוכן. סיכון בריאותי שעלול להיגרם כתוצאה מחשיפה לאפר פחם (בייחוד מרחף), נובע מהיותו חלקיקים מרחפים שגודלם קטן מ- 100 מיקרומטר וחלקם גם פחות מ- 10 מיקרומטר (מקטע בר נשימה). כתוצאה מכך עלול להיווצר אבק בעת עבודה עם אפר בסביבת העבודה, העלול לחדור לגוף העובדים שאינם מצוידים במיגון אישי מתאים נגד אבק.

באפר קיימים אמנם חומרים מסוכנים כמתכות כבדות וקוורץ - צורן דו חמצני גבישי (האחרון מוגדר בתקנות בישראל כאבק מזיק העלול לגרום למחלות ריאה במידה ונחשפים לחומר בצורתו החופשית ברמות החורגות מן התקן).

מידת הסיכון מהמרכיבים הללו היא תוצאה של ריכוזם בחומר - מתכות כבדות מצויות באפר בריכוזי קורט; צורן דו חמצני אמנם מצוי באפר בכמויות ניכרות (מעל 50% משקלית) ואולם צורתו הגבישית אינה נפוצה (3% - 5%) בחומר ומרביתה אינה חשופה כי אם כלואה בפאזה זכוכיתית אמורפית של חומר אלומינו-סיליקטי שאינו גורם נזק לרקמת הריאות.

הופעה מינרלוגית זו של הקוורץ באפר מבטלת למעשה את הסיכון ממרכיב זה כחומר העלול לגרום למחלות ריאה, היות והמקטע בר הנשימה של הקוורץ החשוף זניח. מכאן - הסיכון העיקרי לעובדים הנחשפים לאבק אפר פחם שווה ערך לסיכון בחשיפה לאבק מכל זוג שהוא. ואמנם, אפר פחם מרחף אינו מוגדר בעולם כאבק מזיק, אלא כאבק מכל סוג שהוא (Dust of any kind) או כזה שאין לגביו מגבלות ייחודיות (PNOR/S - Particulates Not Otherwise Regulated/Specified).

למידע נוסף על סיליקה גבישית חופשית באפר פחם לחץ כאן.

גליון בטיחות

מטרת תקנות הבטיחות בעבודה (גליון בטיחות, סיווג, אריזה, תיווי וסימון של אריזות), תשנ"ח-1998) היא שמירה על בטיחותם ובריאותם של העובדים בחומר מסוכן ושל הנמצאים בסביבתו, ועל איכות הסביבה. לשם כך התקנות מחייבות יצרן, יבואן, סוכן או משווק של חומר מסוכן לצרף גליון בטיחות לחומר. גליון בטיחות מכיל מידע על מאפייני החומר, דרכי החשיפה לחומר וההתגוננות ממנו, השפעות בריאותיות בקרב עובדים הנחשפים לחומר בצורה לא מבוקרת ובניגוד לתקנות, ועוד.
הגליון מכיל 16 סעיפים להלן:
  1. זיהוי החומר המסוכן וזהות היצרן, היבואן, הסוכן או המשווק, לפי העניין;
  2. זיהוי מרכיבי החומר המסוכן;
  3. סיכוני החומר המסוכן;
  4. הוראות עזרה ראשונה;
  5. נוהל כיבוי אש;
  6. אמצעי זהירות;
  7. אמצעים לצמצום חשיפה ומיגון אישי;
  8. תכונות פיסיקליות וכימיות;
  9. יציבות וריאקטיביות;
  10. רעילות (מידע טוקסיקולוגי);
  11. מידע סביבתי;
  12. דרכי סילוק חומר מסוכן;
  13. שינוע;
  14. חקיקה ותקינה;
  15. מידע אחר.
גליון בטיחות לאפר פחם ישראלי הוכן על ידי מנהלת אפר הפחם בהסתמך על מידע עדכני העולה מממצאי עבודות בארץ בנושא היבטים בריאותיים וסביבתיים של חשיפה לאבק בשימושי אפר פחם ומעמד האפר בתקינה סביבתית-תעסוקתית בעולם.

הצעת גליון בטיחות לאפר פחם זמינה לעיון ב"משוב אפר".

כרטיס בטיחות לחומרים כימיים

כרטיס בטיחות (או בשמו המלא כרטיס בטיחות לחומרים כימיים) הוא מעין סקירה מצומצמת של המידע הגיהותי הקיים בגיליון הבטיחות, והוא מכיל מידע לגבי סיכונים ודרכי חשיפה, השפעות בריאותיות, מניעה ועזרה ראשונה. הכרטיס הוא תוצאה של שיתוף פעולה (International Programme on Chemical Safety - IPCS בי ארגון הבריאות העולמי (WHO - World Health Organization), ארגון העבודה הבינלאומי (ILO - International Labour Office) והאיחוד האירופי.

לפ המידע העדכני המופיע במאגר הבינלאומי של כרטיסי הבטיחות לא קיים כרטיס בטיחות לאפר פחם. אף על פי כן החליטה מנהלת אפר הפחם להכין כרטיס מסוג זה לחומר, במטרה להנגיש בצורה טובה ונוחה יותר את נהלי הבטיחות בעבודה עם אפר פחם בקרב עובדים הבאים במגע עם אפר פחם על בסיס קבוע. הכרטיס אינו בא להחליף את ההנחיות המלאות בגיליון הבטיחות אלא להקל ביישומן.

הכרטיס הוכן על בסיס ICSC - International Chemical Safety Cards.

הצעת כרטיס בטיחות לאפר פחם זמינה לעיון ב"משוב אפר".