מחקר משותף של חוקרים מהמכון הלאומי לחקר הבנייה בטכניון ושטח בטיחות קרינה במרכז למחקר גרעיני-נחל שורק, לבחינת השפעת אפר פחם על שפיעת ראדון מבטון ועל תרומתו לחשיפה לקרינה של דיירי בניינים. המחקר כלל מדידת ריכוזי יסודות רדיואקטיביים ושפיעת ראדון מבטונים עם אפר באחוזים שונים, בהשוואה לבטון ללא אפר. כן נבדקה הצטברות ראדון בממ"דים יצוקים מבטון עם וללא אפר במצבים שונים של תחלופות אוויר בחדר בהתאם לתנאי השירות (מצבי סגירה שונים על הדלת והחלון). חלק מהבטונים נמסרו לבדיקה מקבילה במעבדת NRG בהולנד לצורך השוואה בין שיטות המדידה והערכות החשיפה לקרינה עפ"י המודלים ההולנדי והישראלי.
בדיקות הבטונים הראו שריכוזי הרדיונוקלידים עולים כצפוי עם העלייה באחוז האפר בבטון (20% - 35% אחוז ברדיום-226, 55% - 110% בתוריום-232). במקביל חלה הפחתה ניכרת בשפיעת הראדון (בשיעור 18% - 37% בבדיקות בישראל ובלמעלה מ- 50% בבדיקות בהולנד). עם זאת, יצוין כי עקב ריבוי הגורמים הבלתי מבוקרים במחקר המשפיעים בפועל על ריכוז הראדון בבניין, פיזור תוצאות מדידת הראדון בממ"דים עם וללא אפר היה גדול יותר מטווח ההשפעה הנמדד של נוכחות האפר בבטון. מכל מקום נמצא כי ריכוז הראדון בממ"דים מכל סוגי הבטון שנבדקו במחקר, גם בתנאי התמגנות מלאה (חלון ודלת אטומים), נמוכה מרמת הפעולה התקנית (200 בקרל למ"ק), בכלל זה מבטונים המכילים אפר בשיעור המקובל בישראל (עד 150 ק"ג למ"ק).
לעיון ב
דו"ח המחקר, לעיון ב
ממצאי בדיקות NRG, הולנד