מה חדש החלטות המנהלת

אפריל | יולי | ספטמבר | דצמבר

בישיבת מנהלת אפר הפחם באפריל 2011 הוחלט להמשיך ולקדם מחקר ופיתוח בנושאים הבאים:
  • סביבה – הרצת מודל הולנדי להערכת השפעת אפר בבטון על החשיפה לרדון
  • חקלאות – אפר תחתית כמצע גידול במשק מודל פלפל
הערכת השפעת אפר בבטון על החשיפה לרדון

הרצת מודל התקן ההולנדי להערכת חשיפה לרדון בפרט ולחשיפה כוללת גמה ורדון, כבקרה מקצועית השוואתית למודל הערכת החשיפה העומד בבסיס תקן הקרינה ממוצרי בנייה הישראלי.

תקציר תיאור המחקר

במסגרת מחקר השפעת אפר פחם על שפיעת רדון מבטון, המתבצע ע"י צוות חוקרים מורחב מהמכון לחקר הבנייה בטכניון ושטח בטיחות קרינה בממ"ג-שורק ( החלטת מנהלת ינואר 2009), נבדקו במקביל דוגמאות בטון זהות, עם וללא אפר פחם, במעבדות הטכניון, ממ"ג-שורק ו- NRG בהולנד ( החלטת מנהלת ספטמבר 2010).
בעוד שריכוזי היסודות הרדיואקטיביים נמצאו דומים למדי בבדיקות המעבדות השונות, הרי ממצאי שפיעת הרדון שהתקבלו במעבדות השונות שונים אלה מאלה במידה רבה: במעבדת NRG התקבלה הפחתה של 50% בשפיעת הרדון כתוצאה מהוספת אפר פחם לבטון, בעוד שבמעבדות הישראליות התקבלה הפחתה של 10% - 20% בלבד.

ממצאי הרצת המודל ההולנדי יאפשרו להעריך באופן ביקורתי את תוצאות המחקר ואת ההמלצות הנובעות ממנו על בסיס שיפוט מקצועי בינלאומי.

> לקריאת תיאור מורחב לחץ כאן

אפר תחתית כמצע גידול במשק מודל פלפל

ניסוי תלת שנתי של מו"פ ערבה תיכונה וצפונית במשק מודל להשוואת אפר פחם בתעלות נש"מ עם מצעי גידול אחרים לפלפל בפארן.

תקציר תיאור הניסוי

לנוכח בעיות בהתאמת הקרקע המצויה בערבה לגידול צמחים וזמינות מוגבלת הן של חול מובא לציפוי הקרקע (השיטה המקובלת בעבר) והן של המים באיכות הנדרשת, פותחה בשנים האחרונות במו"פ ערבה שיטת הנש"מ - "נפח שורשים מתוחם" כמצע גידול יעיל בנפחו וחסכני במים. המצע מונח בתעלות חפורות בקרקע על בסיס חצץ המהווה חיץ המקטין חלחול והוא כולל הרכבים חלופיים אחדים, בהם גם אגרגט אינרטי בפילוג גרגר מתאים כדוגמת אפר פחם או טוף.

מו"פ ערבה צפונית ותיכונה יזם הקמת משק מודל (משק מסחרי המקצה חלקות מוגדרות לתצפית מבוקרת ע"י מומחים) להשוואה בין הרכבים שונים של חלופות הנש"מ והתבקש לבחון אפר פחם תחתית מנופה גס (מצעית) כאגרגט מועדף.

> לקריאת תיאור מורחב לחץ כאן
בישיבת מנהלת אפר הפחם ביולי 2011 הוחלט להמשיך ולקדם מחקר ופיתוח בנושאים הבאים:
  • סביבה – השפעת מקור האפר על תרומתו להפחתת שפיעת רדון מבטון
השפעת מקור אפר על תרומתו להפחתת שפיעת רדון מבטון

הרחבת מאגר נתוני הקרינה המאפיינים את אפר הפחם למקורותיו השונים, להוספת תעוד השפעת האפר על שפיעת רדון מבטון בתערובות הנפוצות, בתלות במקור הפחם.

תקציר תיאור העבודה

שפיעת הרדון תלויה בגורמים רבים: ריכוז הרדיום והתוריום בחומר, מבנה החומר עצמו ותכונותיו ומבנה מוצר הבנייה ותכונותיו. כידוע מרבית הרדון הנוצר באפר אינו נפלט מתוכו אלא דועך בתוך המבנה הזכוכיתי-אמורפי של הגרגרים. כמו כן הוספת אפר תורמת לציפוף הבטון ולריסון שפיעת הרדון שמקורו גם בחומרי הגלם האחרים. מקורות אפר השונים זה מזה במרכיב האמורפי, בגודל הגרגר ובתגובה הפוצולנית ( תרומה להתגבשות הבטון) על פני זמן, משפיעים באופן שונה על שפיעת הרדון ממוצרי הבטון.

הבדיקות, אשר יבוצעו במעבדת מדידות הקרינה של שטח בטיחות קרינה בממ"ג-שורק, יערכו בהמשך למחקר השפעת אפר פחם על שפיעת רדון מקירות בתים לאורך זמן המתבצע במשותף ע"י חוקרים מהטכניון וממ"ג-שורק
( החלטת מנהלת ינואר 2009).

> לקריאת תיאור מורחב לחץ כאן
בישיבת מנהלת אפר הפחם בספטמבר 2011 הוחלט להמשיך ולקדם מחקר ופיתוח בנושאים הבאים:
  • בנייה – השפעת מקור האפר על מדדי איכות בטון
  • סביבה – השפעת סביבת היישום על מסיסות יסודות קורט מאפר מרחף
השפעת מקור האפר על מדדי איכות הבטון

בניית מאגר נתונים טכנולוגי להערכת השפעת האפר למקורותיו השונים על תפקוד תערובות בטון נפוצות, במטרה לאפיין את תרומת האפר לאיכות הבטון בקשת רחבה של מדדים ולפתח סרגל אופטימיזציה במדדים אלה לניצול מיטבי של האפר בבטון.

תקציר תיאור העבודה

זה 5 שנים מקיימת המנהלת מעקב עקבי של אפיון האפר למקורותיו השונים במדדי 'ת.י. 1209 – אפר מרחף כתוסף לבטון', מאז נכנסה לתוקף גרסתו העדכנית המאומצת מהתקינה האירופית. המעקב נועד במקורו לספק ליצרני הבטון מידע הנדרש לשיפור ולשכלול מנגנוני ההתאמה האופטימלית של ניצול האפר בבטון.

מטבע הדברים מתעניינים יצרני הבטון בעיקר במימוש פוטנציאל התחלופה בין צמנט, המרכיב היקר בבטון, ואפר המותר על פי 'ת.י. 118 (2008) – בטון: דרישות, תפקוד וייצור'. אולם אפר משפיע על תכונות תפקודיות חשובות של הבטון מעבר ובנוסף לתחלופה בין צמנט ואפר כתוסף פוצולני. התכונות החיוניות העקריות הן:

  • עבידות ולכידות הבטון הטרי,
  • התפתחות חוזק הבטון בגילים מוקדמים ומאוחרים,
  • חדירות הבטון הקשוי לנוזלים ולגזים.
תכונות אלה תלויות בין השאר במאפיינים ייחודיים של האפר למקורותיו השונים, כדוגמת:
  • דקות גרגר ופילוגו,
  • שארית פחמן לא שרוף,
  • הרכב כימי ומינרלוגי
הבדיקות יערכו במעבדת הבניין של מכון התקנים הישראלי לפי תוכנית שערך אינג' גדעון אירוס, יועץ המנהלת בתחום תקינת האפר בבטון.

> לקריאת תיאור מורחב לחץ כאן
השפעת דרגת החומציות (pH) של סביבת היישום על מיצוי יסודות קורט מאפר מרחף

בבדיקות שיערכו במכון הגיאולוגי בהנחיית דר' נדיה טויטש תיבנה לכל אפר (ממקור נתון) עקומת אפיון  pH (Characterization) ליסודות המשתחררים לתמיסה.

תקציר תיאור העבודה

שימוש באפר פחם בישראל בתחום התשתיות, הבניה והחקלאות תלוי באפיון האפר והגדרתו כ- "אפר בר שימוש יעודי". קריטריון זה הוא תלוי יישום ונקבע על סמך הערכת שטיפת המתכות בתנאים הסביבתיים הנוצרים ביישום האפר המסוים. ממחקרים שנערכו בישראל ומהידע העולמי ידוע שמידת המסת יסודות שונים מתוך האפר תלויה ברמת החומציות (pH).

לכל יסוד מסיסות שונה ברמת pH שונה. ביישומיו השונים נחשף האפר לסביבה בעלת חומציות אופיינית שונה, לפיכך הערכה של השפעת האפר על סביבתו תלויה בידיעת השפעת הסביבה על האפר.

בדיקות ראשוניות לרכישת ניסיון נערכו לפני שנים אחדות באפר ממקורות אחדים במכון הגיאולוגי ובמכון ECN ההולנדי ששימש כבקרה מקצועית ( החלטת מנהלת יולי 2006).

הריכוזים שיתקבלו בתמיסת המיצוי בבדיקת ההתאמה (Compliance) של האפר, הנערכת מדי שנה בכל המקורות לצורך בקרה, ייבחנו ביחס לערכים שהתקבלו ב- pH הבדיקה על גבי עקומת האפיון של אפר מאותו מקור ויסייעו בקביעת התנאים הסביבתיים בשימושיו.

> לקריאת תיאור מורחב לחץ כאן
בישיבת מנהלת אפר הפחם בדצמבר 2011 הוחלט להמשיך ולקדם מחקר ופיתוח בנושאים הבאים:
  • בנייה – מיצוי תועלת אפר מרחף בבטון
  • שימור קרקע – ייצוב חולות נודדים בעזרת אפר מרחף
  • סביבה – מסיסות יסודות בתערובות עם אפר מרחף
יעילות אפר מרחף בבטון כמחליף חלקי לצמנט וכתורם להפחתת פליטת CO2

מחקר לבחינת יעילות אפר פחם בבטון עם צמנטים מסוגים שונים. פרופ' ארנון בנטור, פרופ' אמנון כץ, המכון הלאומי לחקר הבנייה בטכניון.

תקציר תיאור המחקר

ייצור קלינקר, המהווה חומר גלם עיקרי לצמנט, כרוך בפליטה ניכרת של פחמן דו-חמצני CO2 הידוע כ"גז החממה". מיצוי התועלת הטכנולוגית מתחליפים מינרליים כדוגמת אפר מרחף תורם בדיעבד להפחתה בפליטת הגז לאטמוספירה.

המחקר מתבצע במסגרת משותפת עם נשר ואגודת יצרני בטון מובא להכנת תשתית טכנולוגית לתקינת צמנטים ובטונים חדשים איכותיים המכילים כמות מופחתת של קלינקר. בשלב קודם של המחקר (החלטת מנהלת יולי 2006) נעשה ניסיון שלא צלח לשפר את מקדמי התחלופה בין אפר לצמנט שנקבעו בתקן הבטון, בשל שינוי שחל בסוג הצמנט. השלב הנוכחי אמור להבטיח מיצוי התועלת מתרומת האפר תוך תיאום טכנולוגי עם יצרן הצמנט, ויצרני הבטון.

> לקריאת תיאור מורחב לחץ כאן
אפר מרחף לעידוד התפתחות קרומים ביוגניים בקרקע חולית לייצוב חולות נודדים

מחקר לבחינת שימוש באפר פחם לייצוב פני הקרקע למניעת נזקי סחף בקרקעות חוליות על ידי עידוד התפתחותם של קרומים ביוגניים. דר' אלי צעדי, מרכז מחקר גילת וחובריו דר' יצחק קטרה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב; דר' שלמה שריג, מרכז קטיף; דר' נפתלי גודלשלגר התחנה לחקר הסחף.

תקציר תיאור המחקר

הקרקעות החוליות בצפון מערב הנגב מיוצבות באופן טבעי על ידי קרומים ביוגניים (הנוצרים ע"י אורגניזמים פוטוסינטטיים זעירים) אשר לא נחשפו להפרעות אנתרופוגניות (שמקורן בפעילות אנושית). הכשרת השטחים למטרות פיתוח חקלאי, המבוצעת על ידי כלים כבדים המיישרים את פני השטח, פוגעת ביציבות הטבעית של פני הקרקע ועקב כך חשופים שטחי החקלאות לנזקי סחף רוחות.

המחקר יבחן את ההשערה שהוספת אפר מרחף לשכבת הקרקע העליונה מייצבת אותה ויוצרת תנאים המאפשרים התפתחות מחודשת של קרומים ביוגניים המייצבים את החול בשיווי משקת אקולוגי לאורך זמן. לקריאת תיאור מורחב לחץ כאן.

> לקריאת תיאור מורחב לחץ כאן
בחינת מזהמים בתשטיפי תערובות צמנטיות ליעודי תשתית, המכילות אפר מרחף

קביעת ריכוזי יסודות קורט בכלל ומתכות מזהמות בפרט המשתחררים מתערובות צמנטיות המכילות אפר מרחף בהרכבי בחנ"מ (CLSM) וגראוט המיועדים לתשתיות בתת הקרקע. דר' נדיה טויטש, המכון הגיאולוגי.

בחנ"מ וגראוט הינם שני סוגי תערובות צמנטיות נוזליות בהם אפר פחם משמש כמלאן פוצולני המשפר את תכונות הזרימה.

ביישומי תשתית עשויים הבחנ"מ והגראוט לבוא במגע עם מי נגר ואף עם מי תהום, ולפיכך יש לבחון את מידת השטיפה של יסודות מזהמים כתוצאה מהוספת אפר לתערובת. השערת העבודה, בהתבסס על בדיקות שנערכו מדגמית בעבר, היא שתערובות צמנטיות המכילות אפר, אף בשיעורים גבוהים יחסית, הינן בטוחות לשימוש בתת הקרקע ואינן מסכנות את מי התהום.

> לקריאת תיאור מורחב לחץ כאן