מה חדש החלטות המנהלת

הערכות לבקרת אמוניה באפר מרחף, המיועד לשמש כתוסף לבטון, המתקבל במתקן SCR להפחתת תחמוצות חנקן בגזי הפליטה משריפת הפחם לייצור חשמל. ניטור ריכוזי אמוניה באוויר בסביבת עבודה של ייצור ויציקת בטון, במקביל לניסוי המדמה תנאים אלה בטכניון.

תקציר תיאור העבודה

לקראת הפעלת מתקן SCR - Selective Catalytic Reduction בתחנת הכח אורות רבין בחדרה להפחתת תחמוצות חנקן (NOx) מגזי הפליטה במהלך 2016, ולאחר השלמת ההקמה וההרצה של מעבדת מדידת גז האמוניה הנפלט מבטון עם אפר המכיל אמוניה בטכניון (שלב מקדמי - החלטת מנהלת, אוקטובר 2014), נערכת המנהלת לביצוע ניטור אמוניה בסדרת ניסויי שטח וניסויים מקבילים במעבדת הטכניון, המיועדים ליצור בסיס נתונים להערכת החשיפה הצפויה לגז אמוניה של עובדי ייצור ויציקת בטון. זאת במטרה לקבוע קריטריונים גהותיים שישמשו מדדים מנחים בבקרה השוטפת של אמוניה באפר המסופק לייצור בטון.

> לקריאת תיאור מורחב של תוכנית הניטור לחץ כאן

המשך מעקב בריאותי-סביבתי-חקלאי רב שנתי, במטרה להגדיר תנאי הוספת במס"א לקרקע המבטיחים עמידה בדרישות הסף הרגולטוריות בתחומים אלה בטווח הארוך. תוכנית פעולה על פי דרישות משרדי הבריאות, הסביבה והחקלאות, בניהול אריה בוסק במסגרת איגוד מגדלי דרום יהודה ובליווי מקצועי של דר' פנחס פיין, המכון למדעי הקרקע, המים והסביבה, מרכז וולקני לחקר החקלאות.

תקציר תיאור העבודה

שיווק הבמס"א מתבצע היום לגידולי פלחה באישור ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות במגבלת זמן של 5 שנים, החל משנת 2014. הארכת ההיתר מעבר לתקופה זו ולגידולים נוספים מחייבת לדרישתו מעקב מתמשך לבחינת השפעות ארוכות טווח על ריכוזי מתכות כבדות בתוצרת החקלאית שמקורן באפר הפחם שבבמס"א. בהחלטה משותפת של המנהלת עם גורמי הרישוי במשרדי הגנת הסביבה, הבריאות והחקלאות, מתבצע מעקב בריאותי-סביבתי-חקלאי רב שנתי, במטרה להגדיר תנאי יישום המבטיחים עמידה בדרישות הסף הרגולטוריות בתחומים אלה בטווח הארוך.

עם סיום שלב ראשון של תוכנית המעקב בעונות 2014 - 2016 גובשה תוכנית ההמשך לעונות 2016 - 2018.

בדיקות קרינה מבטון בתלות במקור האפר בביצוע מעבדת NRG בהולנד, לבקרה השוואתית של הבדיקות המתבצעות במקביל בממ"ג-שורק.

תקציר תיאור המחקר

בני אדם נחשפים לקרינה מייננת מתמשכת ממוצרי בנייה בשני ערוצים – לקרינת גמא בחשיפה חיצונית ולקרינת אלפא בחשיפה פנימית, באמצעות מערכת הנשימה, מהתפרקות הרדון ובנותיו. החשיפה הפנימית נחשבת מסוכנת מהחיצונית והיא מורכבת יותר למדידה. ת.י. 5098 – תכולת יסודות רדיואקטיביים טבעיים במוצרי בנייה, קובע שיטת מדידה ומגבלות לחשיפה בשני הערוצים.

בסקירה שיטתית חוקרת המנהלת את השפעת האפר ממקורות הפחם למיניהם, השונים זה מזה בתכונותיהם, על החשיפה לקרינה מבטון ובעיקר על שפיעת הרדון. המנהלת בוחנת את ממצאי הבדיקות הנערכות בשיטה הישראלית בהשוואה לממצאי בדיקות במעבדת NRG בהולנד הבודקת את מדדי הקרינה בשיטות התקן ההולנדי (החלטת מנהלת, ספטמבר 2015).

בעוד שיטת מדידת הרדון שפותחה לצורך התקן הישראלי סובלת מחוסר נסיון, בסיס נתונים דל והעדר ביקורת מדעית בינלאומית, שיטת המדידה ההולנדית מבוססת על נסיון עשיר רב שנים והיא נבחנה אקדמית במחקרים לרוב ובפרסומים בעיתונות המקצועית הבינלאומית. השוואת ממצאי הבדיקות בשתי השיטות – ההולנדית הותיקה והישראלית הצעירה – תאפשר להעמיד במבחן תקפות מדעית את השיטה הישראלית.

תוכנית עבודה לגיבוש וניסוח מסמך מדיניות - התוויית מרחב הפעולה של המנהלת וקביעת קדימויות לפיתוח ולקידום שימושים. ביצוע העבודה ע"י ד"ר ארז סברדלוב, מומחה לניתוח מערכות.

תקציר תיאור המחקר

שינויים משמעותיים המתרחשים לאחרונה בחלקו של הפחם בסל מקורות האנרגיה לייצור חשמל, המתבטאים בהפחתה משמעותית של זמינות האפר לשימושיו והגדלת הפער בין הביקוש הצומח להיצע המתכווץ, מחייבים בחינה הן של הנחות היסוד ומדיניות הפיתוח והקיים של מערך שימושי אפר הפחם והן של עקרונות הפעולה של המנהלת.

מטרת העבודה התוויית מרחב הפעולה המעשי של המנהלת והקצאה מיטבית של משאבי המנהלת ליצירת התשתית הממלכתית בידע ובתקינה, הנדרשת להנעת כוחות השוק למיצוי התועלת הכוללת (משקית-ביטחונית, איכותית, כלכלית, סביבתית וחברתית) הגלומה במגוון יישומי אפר הפחם, במונחי טווח ארוך.

במסגרת העבודה יפותח כלי שיסייע למנהלת בבחירת סל שימושים מיטבי, הממצה בשקלול עלות-תועלת כוללת את הערך הגלום באפר הפחם למשק במגוון היישומים, במגבלות נורמטיביות (איכותיות וסביבתיות-בריאותיות), במצבי משק משתנים.

בהחלטה הנוכחית מתמקדת המנהלת בשלב הראשון של העבודה – הערכת השימושים בהיבטים הסביבתיים, הטכנולוגיים והתפעוליים-אסטרטגיים.

> לקריאת תיאור מורחב לחץ כאן

הקניית ערך מוסף לאפר פחם בשימושים הדורשים בטונים בעלי קיים משופר. מחקר בביצוע פרופ' ארנון בנטור ופבל לריאנובסקי מהמכון הלאומי לחקר הבנייה בטכניון.

תקציר תיאור המחקר

התהליכים המתהווים בשנים האחרונות במשק האנרגיה מגבירים את המגמה של הקטנת השימוש בפחם בתחנות הכוח ובעקבותיה הפחתת הזמינות של אפר הפחם. מגמה זו מחייבת הערכה מחודשת של השימוש באפר הפחם מנקודת מבט לאומית.

זמינות אפר הפחם מחד גיסא, והמחסור בחולות מאידך גיסא, הקנה בשנים האחרונות זה למעלה מעשור, יתרון לאפר כקומודיטי המאפשר פתרון או הקלה במצוקת ענף הבטון, כלכלית וסביבתית, הכרוכה בכריית חול.

הקטנת זמינות האפר תוביל ככל הנראה לפתרונות אחרים למצוקת החול ובו בזמן תחייב התייחסות לאפר הפחם כמשאב מוגבל, שיש צורך לנתב אותו לשימושים אשר בהם הוא מקנה ערך מוסף מיוחד. הכיוון הבולט שיש לו פוטנציאל לעדיפות הוא שימוש באפר הפחם כתוסף לבטון לשיפור הקיים לצורך הגדלת משך חיי השרות של המבנים. כיוון זה הוא בעל יתרונות בהיבט הלאומי לאור הדרישה ההולכת וגוברת למבנים בעלי משך חיי שרות ארוך במיוחד ולכך יש גם נגזרת כלכלית לגבי הערך שניתן להקנות לאפר הפחם.

הצורך בבטונים בעלי קיים משופר מקבל בשנים האחרונות עדיפות גבוהה על רקע ההבנה שבלייה של מבנים הנה בעיה בעלת השלכות סביבתיות משמעותיות והדבר מלווה בהערכות כלכליות. על רקע זה התרבה בארץ השימוש בבטונים המכילים סיגים מיובאים. אפר פחם יכול גם הוא לשמש כתוסף נדרש לבטונים בעלי איכויות מסוג זה. מיסוד תרומה זו של אפר הפחם תקנה לו ערך טכנו-כלכלי גבוה שיבטיח העדפתו על פני תוספים אחרים המנוצלים היום למטרה זו.

> לקריאת תיאור מורחב לחץ כאן