מה חדש החלטות המנהלת

הערכות לבקרת אמוניה באפר מרחף, המיועד לשמש כתוסף לבטון, המתקבל במתקן SCR להפחתת תחמוצות חנקן בגזי הפליטה משריפת הפחם לייצור חשמל. ניטור ריכוזי אמוניה באוויר בסביבת עבודה של ייצור ויציקת בטון, במקביל לניסוי המדמה תנאים אלה בטכניון.

תקציר תיאור העבודה

לקראת הפעלת מתקן SCR - Selective Catalytic Reduction בתחנת הכח אורות רבין בחדרה להפחתת תחמוצות חנקן (NOx) מגזי הפליטה במהלך 2016, ולאחר השלמת ההקמה וההרצה של מעבדת מדידת גז האמוניה הנפלט מבטון עם אפר המכיל אמוניה בטכניון (שלב מקדמי - החלטת מנהלת, אוקטובר 2014), נערכת המנהלת לביצוע ניטור אמוניה בסדרת ניסויי שטח וניסויים מקבילים במעבדת הטכניון, המיועדים ליצור בסיס נתונים להערכת החשיפה הצפויה לגז אמוניה של עובדי ייצור ויציקת בטון. זאת במטרה לקבוע קריטריונים גהותיים שישמשו מדדים מנחים בבקרה השוטפת של אמוניה באפר המסופק לייצור בטון.

> לקריאת תיאור מורחב של תוכנית הניטור לחץ כאן

המשך מעקב בריאותי-סביבתי-חקלאי רב שנתי, במטרה להגדיר תנאי הוספת במס"א לקרקע המבטיחים עמידה בדרישות הסף הרגולטוריות בתחומים אלה בטווח הארוך. תוכנית פעולה על פי דרישות משרדי הבריאות, הסביבה והחקלאות, בניהול אריה בוסק במסגרת איגוד מגדלי דרום יהודה ובליווי מקצועי של דר' פנחס פיין, המכון למדעי הקרקע, המים והסביבה, מרכז וולקני לחקר החקלאות.

תקציר תיאור העבודה

שיווק הבמס"א מתבצע היום לגידולי פלחה באישור ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות במגבלת זמן של 5 שנים, החל משנת 2014. הארכת ההיתר מעבר לתקופה זו ולגידולים נוספים מחייבת לדרישתו מעקב מתמשך לבחינת השפעות ארוכות טווח על ריכוזי מתכות כבדות בתוצרת החקלאית שמקורן באפר הפחם שבבמס"א. בהחלטה משותפת של המנהלת עם גורמי הרישוי במשרדי הגנת הסביבה, הבריאות והחקלאות, מתבצע מעקב בריאותי-סביבתי-חקלאי רב שנתי, במטרה להגדיר תנאי יישום המבטיחים עמידה בדרישות הסף הרגולטוריות בתחומים אלה בטווח הארוך.

עם סיום שלב ראשון של תוכנית המעקב בעונות 2014 - 2016 גובשה תוכנית ההמשך לעונות 2016 - 2018.

בדיקות קרינה מבטון בתלות במקור האפר בביצוע מעבדת NRG בהולנד, לבקרה השוואתית של הבדיקות המתבצעות במקביל בממ"ג-שורק.

תקציר תיאור המחקר

בני אדם נחשפים לקרינה מייננת מתמשכת ממוצרי בנייה בשני ערוצים – לקרינת גמא בחשיפה חיצונית ולקרינת אלפא בחשיפה פנימית, באמצעות מערכת הנשימה, מהתפרקות הרדון ובנותיו. החשיפה הפנימית נחשבת מסוכנת מהחיצונית והיא מורכבת יותר למדידה. ת.י. 5098 – תכולת יסודות רדיואקטיביים טבעיים במוצרי בנייה, קובע שיטת מדידה ומגבלות לחשיפה בשני הערוצים.

בסקירה שיטתית חוקרת המנהלת את השפעת האפר ממקורות הפחם למיניהם, השונים זה מזה בתכונותיהם, על החשיפה לקרינה מבטון ובעיקר על שפיעת הרדון. המנהלת בוחנת את ממצאי הבדיקות הנערכות בשיטה הישראלית בהשוואה לממצאי בדיקות במעבדת NRG בהולנד הבודקת את מדדי הקרינה בשיטות התקן ההולנדי (החלטת מנהלת, ספטמבר 2015).

בעוד שיטת מדידת הרדון שפותחה לצורך התקן הישראלי סובלת מחוסר נסיון, בסיס נתונים דל והעדר ביקורת מדעית בינלאומית, שיטת המדידה ההולנדית מבוססת על נסיון עשיר רב שנים והיא נבחנה אקדמית במחקרים לרוב ובפרסומים בעיתונות המקצועית הבינלאומית. השוואת ממצאי הבדיקות בשתי השיטות – ההולנדית הותיקה והישראלית הצעירה – תאפשר להעמיד במבחן תקפות מדעית את השיטה הישראלית.