מיסוד ההערכה הסביבתית של שימושי אפר מרחף בתשתיות בעזרת מערכת LEAF |
מיסוד הערכת הסיכונים הכרוכים ביישום אפר פחם מרחף בקרקע לייעודי תשתית – תנועת יסודות קורט מזהמים הנשטפים מהאפר ביישומי תשתית שונים בקרקע לעבר מי התהום, בביצוע צוות בין תחומי בראשות דר' נדיה טויטש מהמכון הגיאולוגי.
תקציר תיאור המחקר
המחקר יבחן התנהגות אפר מרחף ביישום ישיר כמרכיב בתערובות צמנטיות המיועדות לייצוב מתקנים תת קרקעיים וכן כמילוי מבני בסוללות כבישים ובתשתיות קרקעיות.
LEAF - Leaching Environmental Assessment Framework, היא מסגרת להערכת השפעות סביבתיות של תשטיפי מגוון גדול של חומרים ומוצריהם הכוללת ארבע שיטות שטיפה עדכניות של USEPA, האמורות לשקף בקירוב טוב את ההתנהגות הצפויה של החומרים בתהליכי חשיפתם לתנאי סביבה שונים. המערכת פותחה בשיתוף פעולה של קבוצות מחקר בהנהגת Prof. David Kosson מאוניברסיטת Vanderbilt בטנסי, ארה"ב, וכן Dr. Hans van der Sloot ממכון ECN בהולנד, במעורבות ותמיכה של USEPA.
המנהלת החלה בקיץ 2013 בביצוע המשימה הראשונה: הטמעת מתכונת LEAF בארגון נתוני מאגר המידע הבסיסי. במרץ 2014 החל מחקר הערכת הסיכונים ביישומי אפר מרחף בקרקע לייעודים חקלאיים.
השלב הנוכחי במחקר ישלב במודל LEAF את הערכים המתקבלים בתשטיפי אפר מרחף ביישום ישיר כתוסף לתערובות צמנטיות וכמילוי מבני בתשתיות בקרקע.
> לקריאת תיאור מורחב של העבודה לחץ כאן.
|
הערכת תרומת אפר פחם בבטון למנת הקרינה במגורים |
חישוב תרומת אפר פחם בבטון למנת הקרינה לה נחשף אדם מהציבור בישראל במגוריו. זאת בהרצת מודל התקן ההולנדי בהתבסס על ממצאי סדרות הבדיקות הרב שנתיות שנערכו ב- NRG בדוגמאות בטון תוצרת ישראל. בביצוע Dr. Govert de With במעבדת NRG בהולנד.
תקציר תיאור המחקר
מאז 2012 במשך 5 שנים בצעה מעבדת NRG בהולנד (מעבדה מתמחה המשמשת לרגולציה) עבור המנהלת בדיקות קרינה בדוגמאות בטון-אפר ישראלי מייצגות, במקביל לבדיקות השוטפות הנערכות מדי שנה במעבדות שורק ובן גוריון.
הבדיקות שבוצעו במעבדת NRG, הן מבחינת היקפן (21 סדרות, 5 מתוכן ללא אפר פחם) והן מבחינת מגוון המקורות הפחם (16 מקורות, המייצגים את מרבית אפר הפחם מדי שנה), משקפות את אפר הפחם שנעשה בו שימוש כתוסף לבטון בשנים אלה, וככל שניתן להעריך את הרכב סל הפחם העתידי, גם את אפר הפחם שיעשה בו שימוש בשנים הבאות.
לצורך הערכה ברמה הלאומית של מנת הקרינה מאפר פחם כתוסף לבטון לה נחשפת האוכלוסייה בישראל בכללה ואוכלוסיות משנה בתוכה, יש להשתמש במודל מורכב המתייחס לדירה מייצגת הכוללת חדרים בעלי אפיונים שונים – חדרי שינה, חדר מגורים, מטבח, שירותים ומסדרונות ולמשך שהייה נורמטיבי בכל אחד מהחדרים. מודל התקן ההולנדי בנוי באופן מכליל המאפשר להעריך את מנות הקרינה בכל נקודה בדירה בהתייחס לאפיון של כל אחד מקירות המבנה – קירות המעטפת וקירות פנימיים, והחומרים מהם הם עשויים וכן לחילופי האוויר בין הדירה וסביבתה ובין חדרי הדירה לבין עצמם.
> לקריאת תיאור מורחב של העבודה לחץ כאן.
|