מה חדש החלטות המנהלת

המחקר נועד להעמיק ולבסס את הידע הקיים בשימוש באפר מרחף ביישומים חקלאיים ולהרחיב את מגוון היישומים כחלופה מועדפת אגרונומית וכלכלי בתחרות עם חומרים ושיטות תחליפיים. העבודה נעשית בעיקרה במכון למדעי הקרקע, המים והסביבה במרכז וולקני לחקר החקלאות, במשרד החקלאות ופיתוח הכפר.

תקציר תיאור העבודה

המחקר שנערך עד כה על פי החלטות המנהלת ב ספטמבר 2007 ובינואר 2012, מאשש בממצאיו הרבים את הידע העולמי כי היישום החקלאי של אפר מרחף בכלל ושל הבמס"א בפרט, בתנאים מוגדרים, מהווה פתרון אגרונומי וסביבתי המצטיין בתרומות משמעותיות לחקלאות:

1. דישון בשחרור איטי ומתמשך (slow release) של יסודות חיוניים לצמח המצויים בבוצה ובאפר, המחליף דישון תעשייתי;
2. קיבוע מתכות כבדות המצויות בבוצה והפחתת זמינותם לצמח ולסביבה;
3. טיוב מבנה קרקעות כבדות וקלות והפחתת נגר וסחף;
4. הדברת עשבייה ומחלות צמחים שוכנות קרקע כמחליף של חומרי הדברה.

5. העשרת תוצרת חקלאית ביסודות קורט חיוניים לבריאות האדם המצויים באפר,
6. סילוק זרחן משפכי רפתות (מכוני חליבה) המהווה בעיה סביבתית,
7. בחינת השפעת הבמס"א על זמינות זרחן ויסודות קורט החיוניים להתפתחות הצמח.

מדידה חוזרת של שפיעת רדון מדוגמאות בטון עם ובלי אפר פחם כעבור שנים אחדות מיציקתן והשוואת הממצאים לאלה שהתקבלו במועד ייצורן. בביצוע מעבדת הקרינה באוניברסיטת בן גוריון בהנחיה ובקרה של שטח בטיחות קרינה בממ"ג-שורק.

תקציר תיאור העבודה

הוספת אפר פחם מרחף לבטון גורמת בדרך כלל להפחתה בשפיעת הרדון בשל תרומתו להקטנת החללים ונתיבי הפעפוע של הרדון מהבטון. תופעה זו מקבלת ביטוי במדידות הנערכות עבור המנהלת, זה שנים אחדות בדוגמאות הבטון עם אפר מהמקורות השונים בהשוואה לבטון ללא אפר.

בעוד תרומתו של האפר לקרינת הגמא מתבטאת, על פי הממצאים המצטברים של המדידות במונחי אינדקס הקרינה, בתוספת של 0.05 mSv/y בממוצע, הרי תרומתו בהתחשב בשינוי שפיעת הרדון פוחתת בכ- 20% ל- 0.04 mSv/y.

יש להניח שהגורם העיקרי לתרומת האפר להפחתה בשפיעת הרדון במדידות המתבצעות דרך שגרה זמן קצר – שבועות אחדים בלבד, אחרי יציקת דוגמאות הבטון, הוא ציפוף פיזיקלי, בהחליפו חול שהוא בעל גרגר גדול משל האפר. עם הזמן הבטון נעשה צפוף יותר עקב התמשכות תהליך ההידרציה ויצירת גבישי שריג הבטון ושפיעת הרדון פוחתת.

> לקריאת תיאור מורחב של תוכנית הבדיקה לחץ כאן.

מיסוד הערכת הסיכונים הכרוכים ביישום אפר פחם מרחף בקרקע לייעודי תשתית – תנועת יסודות קורט מזהמים הנשטפים מהאפר ביישומי תשתית שונים בקרקע לעבר מי התהום, בביצוע צוות בין תחומי בראשות דר' נדיה טויטש מהמכון הגיאולוגי.

תקציר תיאור המחקר

המחקר יבחן התנהגות אפר מרחף ביישום ישיר כמרכיב בתערובות צמנטיות המיועדות לייצוב מתקנים תת קרקעיים וכן כמילוי מבני בסוללות כבישים ובתשתיות קרקעיות.

LEAF - Leaching Environmental Assessment Framework, היא מסגרת להערכת השפעות סביבתיות של תשטיפי מגוון גדול של חומרים ומוצריהם הכוללת ארבע שיטות שטיפה עדכניות של USEPA, האמורות לשקף בקירוב טוב את ההתנהגות הצפויה של החומרים בתהליכי חשיפתם לתנאי סביבה שונים. המערכת פותחה בשיתוף פעולה של קבוצות מחקר בהנהגת Prof. David Kosson מאוניברסיטת Vanderbilt בטנסי, ארה"ב, וכן Dr. Hans van der Sloot ממכון ECN בהולנד, במעורבות ותמיכה של USEPA.

המנהלת החלה בקיץ 2013 בביצוע המשימה הראשונה: הטמעת מתכונת LEAF בארגון נתוני מאגר המידע הבסיסי. במרץ 2014 החל מחקר הערכת הסיכונים ביישומי אפר מרחף בקרקע לייעודים חקלאיים.

השלב הנוכחי במחקר ישלב במודל LEAF את הערכים המתקבלים בתשטיפי אפר מרחף ביישום ישיר כתוסף לתערובות צמנטיות וכמילוי מבני בתשתיות בקרקע.

> לקריאת תיאור מורחב של העבודה לחץ כאן.

חישוב תרומת אפר פחם בבטון למנת הקרינה לה נחשף אדם מהציבור בישראל במגוריו. זאת בהרצת מודל התקן ההולנדי בהתבסס על ממצאי סדרות הבדיקות הרב שנתיות שנערכו ב- NRG בדוגמאות בטון תוצרת ישראל. בביצוע Dr. Govert de With במעבדת NRG בהולנד.

תקציר תיאור המחקר

מאז 2012 במשך 5 שנים בצעה מעבדת NRG בהולנד (מעבדה מתמחה המשמשת לרגולציה) עבור המנהלת בדיקות קרינה בדוגמאות בטון-אפר ישראלי מייצגות, במקביל לבדיקות השוטפות הנערכות מדי שנה במעבדות שורק ובן גוריון.

הבדיקות שבוצעו במעבדת NRG, הן מבחינת היקפן (21 סדרות, 5 מתוכן ללא אפר פחם) והן מבחינת מגוון המקורות הפחם (16 מקורות, המייצגים את מרבית אפר הפחם מדי שנה), משקפות את אפר הפחם שנעשה בו שימוש כתוסף לבטון בשנים אלה, וככל שניתן להעריך את הרכב סל הפחם העתידי, גם את אפר הפחם שיעשה בו שימוש בשנים הבאות.

לצורך הערכה ברמה הלאומית של מנת הקרינה מאפר פחם כתוסף לבטון לה נחשפת האוכלוסייה בישראל בכללה ואוכלוסיות משנה בתוכה, יש להשתמש במודל מורכב המתייחס לדירה מייצגת הכוללת חדרים בעלי אפיונים שונים – חדרי שינה, חדר מגורים, מטבח, שירותים ומסדרונות ולמשך שהייה נורמטיבי בכל אחד מהחדרים. מודל התקן ההולנדי בנוי באופן מכליל המאפשר להעריך את מנות הקרינה בכל נקודה בדירה בהתייחס לאפיון של כל אחד מקירות המבנה – קירות המעטפת וקירות פנימיים, והחומרים מהם הם עשויים וכן לחילופי האוויר בין הדירה וסביבתה ובין חדרי הדירה לבין עצמם.

> לקריאת תיאור מורחב של העבודה לחץ כאן.