MK אפר פחם - מנהלת

מנהלת סקירת פעולות עיקריות

סקירת פעולות עיקריות בשנת 2016

תחום

נושא

תיאור הפרויקט

חוקרים/מפתחים ראשיים

ממצאים עקריים ופעולה נגזרת

תנאי סביבה, בריאות וגהות – שטיפת מזהמים

תנאים סביבתיים משודרגים לאפר מרחף ביישומי קרקע – תשתיות וחקלאות

הצעה לאישור משרד הגנת הסביבה. עדכונים ושיפורים בעקבות דיון בסדנה הבינלאומית בדצמבר 2012 – מאי 2013.

הצוות המקצועי מדעי (מזהמים)

.

ההצעה מתבססת על הוכחת האטמות האפר בסוללת כביש והתנהגותו כאינרטי לסביבה; ועל תלות מסיסות היסודות וספיחתם בקרקע בתנאי הסביבה, בסוג הקרקע וביישום. הגשת ההצעה למשרד הגה"ס לאחר שהסתיים הדיון בצוות.

הערכה סביבתית של שימושי אפר פחם במסגרת LEAF

LEAF – Leaching Environmental Assessment Framework שפותחה עבור EPA ע"י צוות משולב אמריקאי-אירופי, מהווה שדרוג משמעותי של הכלים להערכת סיכוני זיהום סביבתי שמקורו ביסודות קורט מסיסים המצויים בחומרים למיניהם ובשימושיהם השונים. אימוץ והטמעת LEAF להערכה סביבתית של שימושי האפר כבסיס לתנאיהם הסביבתיים ולבקרה שוטפת של אפר בהקשר לשימושיו.

דר' נדיה טויטש, המכון הגיאולוגי;

Prof. David Kosson, Vanderbilt University;

Dr. Hans van der Sloot, HvdSloot Consultancy;

דר' פנחס פיין, מכון וולקני;

פרופ' קוסטה קובלר, הטכניון.

מערכת LEAF מוטמעת ומופעלת במסגרת שת"פ מדעי עם הצוות של פרופ' דיויד קוסון ודר' הנס ון דר סלוט. השיטות המתקדמות לחיזוי ואנליזה של שטיפת יסודות קורט מזהמים במצבי חשיפה שונים ומודל הערכת הסיכון לסביבה LEAF, יופנמו בנהלי בקרה האמורים לבחון את התנהגות האפר בסביבות המאפיינות את יישומיו השונים.
המשימה הנוכחית לשנים 2014 – 2016 מתמקדת בהערכת הסיכונים ביישומי חקלאות. בשנת 2017 מתוכננת משימת הערכת סיכונים בתשתיות ככלי מבחן להצעת התנאים הסביבתיים.

תנאי סביבה, בריאות וגהות – חשיפה לקרינה

השפעת אפר פחם על שפיעת רדון מבטון

השוואת שפיעת רדון מתערובות בטון המכילות אפר פחם ממקורות שונים, המייצגים את מנעד ריכוזי היסודות הרדיואקטיביים בסל מקורות האפר, עם תערובת בסיס ללא אפר. עד כה בוצעה בדיקת 5 סדרות.

זוהר יונגרייס, שטח ב"ק, ממ"ג שורק;

Dr. Govert de With, NRG, The Netherlands.

בסדרות המדידות השונות התקבלו תוצאות מעורבות – בעיקר הפחתה בשיעור 20% - 30% בשפיעת הרדון, אולם גם מקרים של הגברה, בשיעורים קטנים יותר. המחקר המתבצע במקביל במעבדת NRG בהולנד ובממ"ג-שורק אמור לתרום לביקורת מדעית של שיטת מדידת הרדון ושל ההנחות והמדדים שבת.י. 5098 – תכולת יסודות רדיואקטיביים טבעיים במוצרי בנייה, לקראת רוויזיה צפויה בתקן. מדד הרדון מהווה 60% - 80% מאינדקס הקרינה והוא משמעותי לאומדן תרומת האפר למנת הקרינה.

מדיניות פיתוח, קידום ושימור שימושים

התוויית מרחב פעולה לפיתוח ושימור שימושים וקביעת מדיניות קדימויות

גיבוש מסמך מדיניות ארוכת טווח לשימושי אפר פחם בישראל, המתווה את מרחב הפעולה וממליץ על קדימויות לפיתוח, לקידום ולשימור השימושים.

דר' ארז סברדלוב

הושלם סבב פגישות עם המומחים בתחומי השימוש וההיבטים הסביבתיים.
הוכנה סקירה מרכזת של הרקע המדעי להיבטים הסביבתיים בשימושים ולתנאים סביבתיים של השימושים להגבלה נורמטיבית של סיכוני מפגעים סביבתיים.
הוכנה טבלה מרכזת של מצב הפיתוח והרישוי של השימושים השונים.

יישומים בבנייה

בקרת אמוניה באפר לבטון

הקמת מערך בקרה לאמוניה באפר המתקבל מתהליך SCR למניעת כשל גהותי ואסתטי ביצור וביציקת בטון. המערך כולל בדיקת ריכוזי אמוניה באפר במעבדת תחנת הכח בשגרה ובדיקות במעבדת הטכניון להערכת צפי ריכוז האמוניה באוויר ביציקת בטון בעת שינויים משמעותיים בתפקוד מתקן SCR לאורך זמן.

פרופ' ארנון בנטור, פאבל לריאנובסקי, המכון לחקר הבנייה, הטכניון;

שמואל גריידי, מעבדת בריאות וגהות תעסוקתית, בהתייעצות עם הממונה על הבטיחות בעבודה במשרד העבודה. הסתייעות במומחי חברת האפר בהולנד.

עד כה נערכו ניסויי מעבדה אחדים וכן נערך ניסוי שטח אחד במקביל לניסוי מעבדתי. נמצא קשר לינארי בין ריכוזי האמוניה באפר לבין ריכוזה באוויר בסביבת העבודה, המאפשר בקרה במתכונת המוצעת. מתוכננים עוד שני ניסויי שטח ומעבדה לפחות – בשלהי האביב ובקיץ, לבחינת ההשערה על הקשר בין תנאי מזג האוויר ופליטת האמוניה מהאפר. בהתבסס על ממצאי ניסוי השטח תחל אספקה מבוקרת של אפר עם אמוניה לייצור צמנט ובטון.

תרומת אפר פחם לקיים בטון

הקניית ערך מוסף לאפר פחם בשימושים הדורשים בטונים בעלי קיים משופר. אפר מרחף המחליף חלקית חול וצמנט משפר את עמידות הבטון בפני תהליכי בלייה וקורוזיה של הזיון. מטרת הפרויקט קביעת מדדים להטמעה בתקן הבטון.

פרופ' ארנון בנטור, פאבל לריאנובסקי, המכון לחקר הבנייה, הטכניון.

העבודה בתחילתה.

יישומים בחקלאות

יישום חקלאי של במס"א (בוצת שפכים מיוצבת באפר מרחף וסיד)

מעקב חקלאי ובריאותי של יישום הבמס"א בהתאם להיתר ולתנאים שנקבעו ע"י ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, בהסתמך על ממצאי המחקר.

איגוד מגדלי דרום יהודה;

אריה בוסק;

דר' פנחס פיין, המכון למדעי הקרקע, המים והסביבה, מרכז וולקני, בשיתוף חברת דן-וירו.

ממצאי שתי שנות מעקב ראשונות (2014 – 2016) מצביעים על העדר קליטת מתכות ורדיונוקלידים ברמות החורגות ממגבלת שרות המזון במשרד הבריאות.

אפר תחתית גס כמצע גידול צמחים

השלמת אישור שירות המזון לאפר תחתית כמצע לגידולים רב שנתיים. אישור לגידולים חד שנתיים ניתן בעבר.

פרופ' יונה חן, פקולטה לחקלאות, האוניברסיטה העברית.

ממצאי גידול ענבים בשתי שנות מעקב וממצאים ראשוניים של גידול מנגו על מצע אפר תחתית מצביעים על היעדר קליטת מתכות ורדיונוקלידים ברמות החורגות ממגבלת שרות המזון במשרד הבריאות.