סביבה ובריאות הערכת סיכונים

אפר תחתית כמצע לגידול צמחים

השימוש באפר פחם תחתית כמצע גידול צמחים בחקלאות ובגינון אושר ע"י משרד הגנת הסביבה (אישור אפר תחתית בחקלאות וגינון, משרד הגה"ס, 23.9.07) וגורמי הרישוי האחרים (שירות המזון הארצי במשרד הבריאות, רשות המים והועדה הטכנית לאבק מזיק) בהתבסס על מערך נרחב של מחקרים, בדיקות מעבדה והערכות סיכונים שנערכו במשך למעלה מעשור בפקולטה לחקלאות ולמזון ברחובות, במרכז וולקני לחקר החקלאות, במכון הגיאולוגי ובמרכז למחקר גרעיני שורק וכן במדידות שדה (דו"חות המחקר באתר המנהלת). בדיקות אלה שללו קיום סיכונים סביבתיים ובריאותיים לציבור ולפרט מהשימוש הגנני והחקלאי (חד עונתי) באפר תחתית.

יתר על כן יודגש כי במחקרים אלה נמצא שבכל ההיבטים הסביבתיים-בריאותיים אפר פחם וטוף הם חומרים דומים. לפיכך החלפת טוף באפר תחתית כמצע גידול צמחים, המונעת את הנזק הסביבתי הנגרם בכריית הטוף, ממצבת אותו כמוצר ירוק שניצולו המועיל תורם לסביבה.

להלן סקירת המחקרים העומדים בבסיס האישור ועיקרי ממצאיהם, בהתייחס להיבטים הסביבתיים-בריאותיים השונים:

יסודות קורט יסודות רדיואקטיביים אבק

אפר תחתית כרפד לבעלי חיים

השימוש באפר פחם תחתית כרפד לפרות קיים בארץ מאז 2006. בחינת הסיכון הסביבתי-בריאותי משימוש זה נעשתה בין השנים 2005-2000 במכון למדעי קרקע, מים וסביבה במרכז וולקני, במכון הווטרינרי, בממ"ג-שורק וכן במעבדה בחו"ל (לבדיקות דיאוקסינים). בכל הבדיקות שבוצעו – יסודות קורט, יסודות רדיואקטיביים ומזהמים אורגניים (דיאוקסינים) בחלב וברקמות בע"ח הרובצים על מצע אפר בהשוואה לבע"ח הרובצים על מצע רגיל המקובל בשימוש, לא נמצאו חריגות בריכוזי היסודות מהמותר, ולעתים הם היו אף מתחת לגבול המדידה. על סמך ממצאים אלו ניתן היתר לשימוש ע"י שירות המזון (אישור השימוש באפר תחתית כמצע מרבץ לבקר חלב, משרד הבריאות, 19.2.14).

יסודות קורט יסודות רדיואקטיביים מזהמים אורגניים

אפר מרחף כמייצב בוצת שפכים

השימוש הקיים באפר מרחף בחקלאות הוא בעיקר באמצעות בוצת שפכים מיוצבת (במס"א – בוצת שפכים מיוצבת בסיד ואפר מרחף) במט"ש השפד"ן המשמשת כתוסף לקרקע. תהליך ייצור הבמס"א כבוצה סוג א' (המותרת לשימוש כדשן לחקלאות) כולל הוספת סיד כבוי לפסטור פתוגנים והוספת אפר מרחף לייבוש וקבלת חומר נוח לפיזור.

שימוש זה נבחן במסגרת מחקר במכון למדעי הקרקע, המים והסביבה במרכז וולקני לחקר החקלאות (מכון וולקני) החל משנת 2005 ובמסגרת מעקב רב שנתי אגרונומי-סביבתי-בריאותי המבוצע בניסוי שדה מאז 2014 בחלקות של איגוד מגדלי דרום יהודה, בליווי מקצועי של מכון וולקני, בהתאם לדרישת משרד הבריאות. הממצאים שהצטברו עד לשלב זה הכוללים בדיקות שדה ומעבדה של הצמחים והבוצה, בהשוואה לחלקות ביקורת, מעידים כי אין סיכון לצמח, לקרקע, לשרשרת המזון ולסביבה (למשל מי תהום) משימוש זה.

מאז תחילת 2012 מיושמת במס"א בשדות חקלאיים בדרום יהודה ובצפון הנגב, בעיקר לגידולי מספוא וגידולים אחדים המשמשים למאכל אדם. השימוש בבמס"א מותר בהתאם להיתר משרד הבריאות לשיווק תוצרת חקלאית של גידולים מסוימים (אישור ראש שירותי בריאות הציבור, משרד הבריאות, 15.1.14) ומתוכנן להתרחב בהמשך לגידולים נוספים בהתאם לממצאי המעקב (מעקב המשך).

יסודות קורט יסודות רדיואקטיביים

בטבלה שלהלן מובא סיכום של כלל ההיבטים הסביבתיים-בריאותיים לעיל, בחינתם בראי התקינה המקומית והבינלאומית והפניה לממצאי עבודות המנהלת במסגרתן נבחן כל היבט.

שימוש
סוג אפר
חשיפה סביבתית-בריאותית
ממצאי עבודות
היבט חשיפה
תנאים ודרישות
רמת החשיפה בפועל
מצעי גידול לצמחים אכילים ולגינון
תחתית
קליטה בצמחים אכילים של יסודות קורט (מתכות כבדות ואוקסיאניונים שמקצתם חיוניים לצמח ברמות נמוכות) ויסודות רדיואקטיביים הנשטפים מאפר פחם לתמיסת הקרקע בסביבת בית השורשים.
ריכוזי המתכות והרדיונוקלידים בירקות ופירות שגדלו במצע אפר תחתית דומים או נמוכים מאלו שנמדדו בצמחים שגדלו במצע ביקורת ללא אפר (טוף). הם נמוכים באופן ניכר מהסף המותר למתכות בתקן המזון ומסף המומלץ שנקבע בזמנו לרדיונוקלידים במזון, ואינם חורגים מתחום הריכוזים הטבעיים של היסודות בצמחים.
קווים מנחים לרמות מקובלות של רדיונוקלידים במזון במצב רגיעה לטווח ארוך, 24.2.2005 (רמה מרבית מותרת של 1000 בקרל/ק"ג לקרינת גמא)
* ב- 12.8.2013 פורסמה הנחיה מעודכנת שאיננה כוללת מגבלות לריכוזי 226Ra, 232Th ו- 40K במזון.

השימוש מותר לגידולים חד שנתיים בהתאם לאישור שירות המזון ולשימוש כמצע גידול לצמחים ללא מגבלות בהתאם לאישור רשות המים
קרינה ממצע הגידול. בליעה בשגגה של אפר תחתית ע"י ילדים בגינון פרטי וציבורי.
התקן הבינלאומי להגנה מקרינה מסווג את אפר הפחם כפטור מרגולציה (יסודות רדיואקטיביים ממקור טבעי שריכוזם נמוך מרמות השחרור לסביבה).
תנאי שימוש באפר תחתית כמצע גינון בהיבט החשיפה לקרינה נידונים היום בצוות מקצועי במשרד הגנת הסביבה.
תוספת מנת הקרינה לבני אדם מן הציבור הכרוכה ביישום אפר תחתית כמצע לגידול צמחים חליפי לטוף היא בממוצע 0.006 mSv/y ופחות מ- 0.01 בגינות פרטיות. לעובדים בחקאות התוספת מאפר תחתית המועשר בחומר אורגני, היא בממוצע 0.005 mSv/y. תוספות אלה נחשבות מסדר גודל זניח (trivial) הפטור מפיקוח ובקרה. הערכה זו חלה גם על ילדים העלולים לבלוע בשגגה אפר תחתית בעת משחק בגינה
שטיפת יסודות קורט ויסודות רדיואקטיביים מהאפר למי תהום בשל חלחול מי גשמים ומי השקיה דרך מצע האפר.
עמידה בערכי סף בתשטיף לפסולת לא מסוכנת לפי הדירקטיבה האירופית להטמנת פסולות (סעיף 2.2.2) -
ריכוזי מרבית המתכות במי הנקז מהמצעים מתחת לסף הגילוי וכולם נמוכים מתקן מי שתיה (תוספת ראשונה, טבלה א': חומרים אי-אורגניים) על פי ממצאי הבדיקות בתשטיפיו, אפר תחתית מסווג בקטגוריה של פסולת "בלתי מזיקה"
(inert waste) בדירקטיבה האירופית.
רפד בעלי חיים (פרות)
תחתית
קליטת מתכות כבדות ויסודות רדיואקטיביים בבקר וחלב.

השימוש מותר למרבץ בקר לחלב בהתאם לאישור שירות המזון
ריכוזי מתכות כבדות בחלב וברקמות נמוכים מהערכים המרביים המותרים עפ"י דרישות רשות המזון, חלקם אף מתחת לגבול המדידה, ודומים לריכוזים שנמדדו בתוצרים שהתקבלו בטיפול ביקורת ללא אפר; ריכוזי היסודות הר"א בחלב דומים לריכוזים שנמדדו בחלב שהתקבל בטיפול ביקורת ללא אפר, ואף לא היו בני מדידה. ריכוזי היסודות הר"א ברקמות בקר נמוכים מהריכוזים המרביים המותרים ע"י שרות המזון.
שטיפת יסודות קןרט מהאפר למי תהום בשל חלחול הפרשות בע"ח ו/או מי גשמים דרך שכבת הרפד בחצר הרביצה ברפת או דרך הקרקע המדושנת בזבל הפרות.
ריכוזי כל יסודות הקורט בתשטיפים נמוכים באופן משמעותי מהריכוזים המרביים המותרים במי קולחים להשקיה מעל אקוויפר החוף.
דיאוקסינים בחלב.
ריכוז הדיאוקסינים, PAH וכן PCB בחלב אינו חורג מהתקן האירופאי המחמיר.
ייצוב בוצת שפכים לייעוד חקלאי (במס"א-בוצת שפכים מיוצבת בסיד ואפר מרחף)
מרחף
קליטת מתכות כבדות ויסודות רדיואקטיביים בתוצרת החקלאית שגודלה על הבמס"א.

השימוש מותר זמנית לגידולי פלחה שקיבלו את אישור ראש שירותי בריאות הציבור עד להשלמת תוכנית המעקב
ריכוזי המתכות הכבדות והיסודות הרדיואקטיביים ברשימת שרות המזון מתחת למותר בצמחים, במרבית המקרים אף מתחת לסף הגילוי.
שטיפת יסודות קןרט ויסודות רדיואקטיביים מהאפר למי תהום בשל חלחול מי גשמים ומי השקיה דרך הקרקע המתוספת בבמס"א.

השימוש מותר בתנאים שנקבעו לפיזור הבמס"א בשדות בתקנות הבוצה
הבמס"א עומדת בדרישות בוצה סוג א'.
חישובים המבוססים על הנחות מחמירות המייצגות מצב קיצון שאינו קיים בטבע, מראים כי ריכוזי היסודות במי תהום שמקורם בבמס"א נמוכים במספר סדרי גודל מתקן מי שתיה.

עמידה בערכי סף בתשטיף לפסולת לא מסוכנת לפי הדירקטיבה האירופית להטמנת פסולות-
ריכוזי יסודות ר"א בתשטיפי אפר מרחף נמוכים בשני סדרי גודל מהערכים המרביים המותרים בתקן מי שתיה.