סביבה ובריאות תנאי שימוש

דף הבית >> סביבה ובריאות >> תנאי שימוש >> סלילה תשתיות וקרקע

סלילה, תשתיות וקרקע - תוכנית פעולה לשדרוג והשלמת ההנחיות הסביבתיות של אפר פחם מרחף

התנאים הסביבתיים לשימוש באפר פחם מרחף בסלילת כבישים ושימושים דומים נקבעו בהנחת המקרה המחמיר של המסה מירבית של המזהמים באפר, שטיפתם מסוללת האפר, מעברם המיידי בקרקע והצטברותם במי התהום בפוטנציאל הכמותי המלא של האפר המצוי בסוללה. הנחה זו, שהיא מחמירה בעליל לדעת כל המומחים, היתה בלתי נמנעת במצב הידע שהיה בידינו בעת ניסוח התנאים בהעדר הבנה מלאה של תהליכים וכלי מדידה בשלים במישורים אחדים:
  • מנגנוני המסת המזהמים.
  • פרופיל המסת המזהמים על פני זמן.
  • שיעור חשיפת האפר בסוללה לתהליכי המסה.
  • שיעור שטיפת המזהמים מתוך סוללת האפר.
  • מנגנוני מעבר המזהמים בקרקעות לסוגיהן.
  • תהליכי מיהול המזהמים המגיעים למי התהום, בתלות בסוג המסלע ובמאפייני האקויפר.
התנאים הסביבתיים המגבילים שימוש באפר פחם בתשתיות לאזורי רגישות מי תהום ג' (העדר מי תהום או קיום שכבת מגן אטימה) נוסחו על רקע ההערכה המחמירה הנ"ל ע"י הועדה המקצועית-מדעית בעקבות חקירה ראשונית של פוטנציאל שטיפת המזהמים מהאפר בסביבה וירטואלית קיצונית כמוגדר במבחן TCLP של USEPA כברירת מחדל.

בהמלצת הועדה הוחל במהלך מחקרי מעמיק במגמה ליצור בסיס ידע לניסוח תנאים המשקפים נכון יותר את הסיכונים האמיתיים ופותחים מרחב תמרון רחב יותר ליישומים.

עד עתה נחקרו על ידנו הסוגיות השונות במסגרת העבודות שלהלן (דו"חות מסכמים מצויים בספריית מנהלת אפר פחם):
  • שטיפת מזהמים ע"י מי נגר הנחשפים לאפר פחם במישור שבין שכבת אפר מרחף בסוללת כביש לשכבת כיסוי בקרקע טבעית במשך עונות גשם אחדות בחלקת ניטור בסוללת ג'סר א-זרקא.
  • אנליזות מזהמים במי תהום בבאר תצפית הסמוכה לסוללת האפר בג'סר א-זרקא בהשוואה לריכוזיהם בבאר ביקורת במעלה גרדיאנט המים טרם הסלילה ובמהלך השנתיים הראשונות מאז הסלילה. בתקופה זו לא נצפו הבדלים באיכות המים בין הבארות.
  • שינויים מינרלוגיים וכימיים בסוללת אפר פחם מרחף בג'סר א-זרקא לאורך זמן (שלוש תצפיות בתקופה של 9 שנים. התצפיות כוללות אנליזות של קרקע היסוד מתחת לסוללות האפר לבחינת שטיפת מזהמים מגוף האפר לקרקע. מממצאי המעקב רב השנים עולה כי לא חל שינוי משמעותי כימי ומינרלוגי באפר בסוללה וכי לא התחוללה שטיפת מזהמים מהסוללה לסביבה.
  • שחרור אוקסי-אניונים המצויים באפר פחם מרחף בסביבה מימית. המחקר אימת את ההשערה על "הזדקנות" (תהליך פוצולני הגורם לקשרים כימיים של הידרטים, הנוצרים באפר בסביבה מימית, עם תחמוצות אלומינטים וסיליקטים המצויות באפר) מהירה יחסית של אפר הנחשף לסביבה והפחתת מסיסות המזהמים כתוצאה מקיבועם במהלך ההזדקנות בתוך שריג האפר.
  • בחינת מנגנוני ספיחה ושחרור של אוקסי-אניונים אחדים המשתחררים מהאפר בתערובת עם קרקע ביישומים חקלאיים. המחקר סוכם בנוסחת חיזוי המתחשבת בסוג הקרקע.
  • בדיקות חדירות למים בסוללת ג'סר א-זרקא המצביעות על תלות חזקה בין איכות עיבוד האפר המרחף (הרטבה והידוק) והאטמותו למעבר מים. שקיעת גיר בריאקציה של סיד חופשי המצוי באפר עם CO2 המגיע עם מי הגשמים ממלאת חללים בין גרגרי האפר וגורמת להפחתה משמעותית ביכולת חידור המים. תצפיות חוזרות לאורך שנים אחדות בסוללת אפר בכביש 6, שנסללה על פי מפרט מע"צ המעודכן (המבטיח הידוק מירבי ואחיד בחתך גובה הסוללה), מתחילת הקמתה, מאששות את ההשערה על מנגנוני וקצב תהליך ההאטמות.
עם השנים נצבר בסיס נתונים רחב על המסת מזהמים באפר מרחף למקורותיו בשיטות שטיפה שונות, בכללן TCLP של USEPA שאומצה כשיטה הרגורלטורית לשימושי אפר פחם בישראל. זה שנים אחדות נבחן יישום שיטת השטיפה האירופאית (בגרסתה הישראלית), המשקפת את המציאות טוב מהאחרות. במסגרת זו נערכו במקביל במכון הגיאולוגי ובמכון המחקר ההולנדי ECN בדיקות אפיון (Characterization) בשיטה זו של בדוגמאות אפר ישראלי מהמקורות העיקריים, במטרה לאמץ אותה ככלי יסוד באפיון סביבתי של אפר ממקורות שונים. ממצאי השיטה האירופאית מאפשרים הרצת מודל הערכת סיכונים בטווח ארוך שפותח ב- ECN.

ממצאי המחקרים וההערכות הסביבתיות הנגזרות מהן בשימושי האפר הוצגו ונדונו בשלוש סדנאות בינלאומיות שהתקיימו ביוזמת המנהלת בשנים 2005, 2009 ו- 2012.
המטרה
הכנת מסמך מסכם לאפיון הסביבתי (שטיפת מזהמים) של אפר הפחם והערכת סיכוני האמת הכרוכים בשימושיו בסלילה, בתשתיות ובקרקע, לגיבוש הצעה לתנאים סביבתיים לשימושים אלה המשקפים את הסיכונים הריאליים הגלומים בהם. נראה כי הידע שנצבר בידינו מהווה מסד רחב המאפשר הכנת המסמך המתוכנן. השערת המוצא היא כי בהתבסס על ממצאי המחקרים בישראל ובעולם, תאפשר ההצעה מרחבי תמרון גדולים יותר ברישוי השימוש באפר ותקל על ניהול עודפי האפר בתקופות של עודף היצע.

תוכנית הפעולה
  • השלמת אפיון (Characterization Test) אפרים ממקורות עקריים בשיטה האירופאית בגרסתה הישראלית.
  • בדיקות התאמה (Compliance Test) בשיטה האירופאית בגרסתה הישראלית במקביל לבדיקות הנהוגות בשיטת TCLP.
  • הרצת מודל להערכת סיכונים על בסיס הנתונים המצטברים ביישומים השונים.
  • הגדרת קטגוריות "אפר בר שימוש" בתלות ביישום ובסביבה, בהסתמך על ממצאי האפיון וההתאמה ומודל הערכת הסיכונים.
  • עריכת מסמך מסכם ע"י יועצי המנהלת בהסתמך על ממצאי הרצת המודל ומסקנות המחקרים השונים, ברפנטורה בינלאומית.
  • ניסוח הצעת הנחיות סביבתיות נגזרות ע"י הצוות המקצועי-מדעי (מזהמים).
הצעת תנאים סביבתיים לשימושי אפר מרחף בקרקע (סלילה, תשתיות וחקלאות)

הצוות המקצועי-מדעי (מזהמים) השלים ניסוח הצעה לתנאים סביבתיים לשימושי אפר פחם בקרקע המתבססת על לקחי סדנת 2009. המנהלת הגישה את ההצעה למשרד הגה"ס והיא מזמינה את הציבור לעיין בה ולהעיר לתכניה במסגרת במת הדיונים הפתוחים שלה "משוב אפר".

במקביל מקדמת המנהלת בניית כלי הערכה סביבתית בכל אחד מיישומי אפר הפחם בקרקע האמצעות מסגרת LEAF - Leaching Environmental Assessment Framework.