אפר פחם מסווג במסגרות רגולטוריות בינלאומיות בקטגוריית חומרים לא מסוכנים (non-hazardous). הסיכון העיקרי המיוחס לאפר באותן מסגרות הוא החשש מדליפת יסודות קורט מזהמים לקרקע ולמי תהום ביישומי תשתית בהם נעשה שימוש בכמויות גדולות - החל מאלפי טונה (למשל בסוללות כבישים) ועד מאות אלפי טונה (למשל בשיקום מחצבות). משמעות הדבר היא שניתן להשתמש בחומר (ובחומרים המוזכרים באותן מסגרות בכלל) במגבלות ובתנאים שנקבעו ליישום המסוים, כגון מגבלה על כמות ו/או סוג האפר (מרחף או תחתית) שניתן להניח בתשתית מסוימת. יצוין כי חומרים רדיואקטיביים אינם נכללים במסגרות הללו. חומרים כאלו מטופלים במסגרת נפרדת שבה מסווג אפר פחם כחומר שהסיכון הכרוך בחשיפה לו עצמו ובשימושיו זניח.
האמנה נועדה לפקח על מעבר בין מדינות של פסולות מסוכנות הנכללות ברשימת זרמי הפסולות והן בעלות אחד מן המאפיינים המצוינים באמנה (חומר דליק, קורוזיבי, רעיל וכו'), או לחילופין כאשר הן מוגדרות או נחשבות כפסולת מסוכנת בחקיקה הפנימית של הצד המייצא, המייבא או המעביר. אפר פחם אמנם מכיל יסודות הנחשבים כמסוכנים, אולם בגלל ריכוזיהם הנמוכים באפר ובתשטיף, אפר פחם איננו נכלל ברשימת הפסולות המסוכנות.
לעיון בהרחבה לחץ כאן.
אפר פחם כלול ברשימת "Green List Waste" שבתקנות שינוע פסולות בין מדינות OECD לצורך השבה. ברשימה זו נכללות פסולות שאינן מאופיינות כמסוכנות ואין להן השפעה על בריאות האדם והסביבה במהלך שינוען בין מדינות ה- OECD. זאת בהתאם להחלטה Decision C(2001)107/FINAL.
לעיון בהרחבה לחץ כאן.
מטרת העל של הדירקטיבה האירופית לפסולות היא מחזור והשבה של פסולות (כאלה שניתן לעשות בהן שימוש) בכפוף להגנה על הסביבה והציבור. הדירקטיבה קובעת הליכי רישוי ותנאים לשינוי הגדרת חומר מפסולת למוצר לוואי (Article 5) או מפסולת שהוטמנה לחומר בר-השבה End of Waste (Article 6), לניצולו בשימושים מועילים. בצעד משלים קובעת הדירקטיבה את התקינה החלה על החומר בהגדרתו החדשה כמוצר. על פי הדירקטיבה הזו מוצר לוואי הוא חומר הנוצר כאשר הוא מסופק ישירות לשימוש מוגדר, עומד בתקינה של אותו שימוש ואיננו גורם להשפעה סביבתית שלילית בשימוש זה.
על פי הדירקטיבה האירופית אפר פחם אינו פסולת מסוכנת משני נימוקים עיקריים:
לעיון בהרחבה לחץ כאן.
REACH היא רגולציה אירופית בשם EC 1907/2006 שנכנסה לתוקף ביוני 2007 העוסקת ברישום, הערכה, אישור והגבלה של חומרים כימיים (Registration, Evaluation, Authorization and Restriction of Chemicals). הרגולציה מחייבת כל יצרן או יבואן של חומר כימי המיועד לשימוש באיחוד האירופי, לרבות במדינות החברות בארגון EEA (European Economic Area: איסלנד, ליכטנשטיין ונורבגיה), בכמות של טונה או יותר בשנה, לרשום את החומר במאגר הנתונים המרכזי של ECHA (European Chemicals Agency). הרישום כולל בין היתר מסירת מידע מפורט הנוגע לסיכונים לאדם ולסביבה הנלווים לשימוש בחומר. המאגר מכיל כ- 30 אלף חומרים כימיים, חלקם פטורים מהרגולציה במלואה (למשל חומרים רדיואקטיביים הנכללים בדירקטיבה Council Directive 96/29/Euratom) או שניתן להם פטור חלקי, כגון חובת הרישום. אפיון החומר במרשם ה- REACH נקבע בהתאם לתכונותיו המתועדות במאגר הנתונים ע"י יצרני או יבואני החומר. אפר פחם מתועד במרשם REACH כחומר שאין לגביו נתונים המצביעים על סיכון לסביבה בשימושיו.
לעיון בהרחבה לחץ כאן.
ספר המלצות של הוועדה הכלכלית של האו"ם לענייני אירופה (UNECE – The United Nations Economic Commission for Europe) בנושא שינוע חומרים מסוכנים ("הספר הכתום", Orange Book). ההמלצות המעודכנות מופיעות במהדורה מס. 17 מ- 2011. לא קיימת התייחסות נפרדת ופרטנית לאפר פחם בהמלצות אלו (פרק 3, Dangerous goods list, Special Provisions and Exceptions). אולם בהתאם לקריטריונים של הספר הכתום אפר פחם איננו מסווג כחומר מסוכן.
לעיון בהרחבה לחץ כאן.
אין אזכור לאפר פחם בהמלצות הארגון לסיווג חומרי הדברה בחקלאות על פי רמת הסיכון הבריאותי (LD50, כמות החומר הרעיל במיליגרם לכל ק"ג משקל גוף הדרושה כדי לקטול 50% מאוכלוסייה נבדקת של בע"ח, בחשיפה לחומר דרך העור או בבליעה) הנובע מחשיפה לחומר במהלך העיסוק בו (The WHO Recommended Classification of Pesticides by Hazard, 2009), כגון בתהליך הייצור, האחסון וההובלה.
הפסולות שנסקרות במסמך בנושא "ניהול פסולת" הינן מתחום תעשיית התרופות והרפואה (Health-care waste) כגון ציוד רפואי, כימיקלים וחומרים רדיואקטיביים.
האמנה, שנכנסה לתוקף ב- 24 לפברואר 2004, נועדה להסדיר חילופי מידע בתחומים שונים (כגון חקיקה, אפיון, בטיחות בשימוש, סיכונים בריאותיים וסביבתיים) הנוגעים לקבוצה מסוימת של חומרים כימיים תעשייתיים מסוכנים וחומרי הדברה (מפורטים ב- Annex III) הנסחרים בין המדינות החברות באמנה, בהסכמתן. באמצעות האמנה נוצר מנגנון של שת"פ ואחריות משותפת של המדינות במטרה להגן על האדם והסביבה מפני נזק אפשרי העלול להיגרם במעבר בין-גבולי של חומרים אלו בין המדינות, שמסיבות בריאותיות וסביבתיות מוצהרים בידיהן כאסורים לשימוש או מוגבלים לשימושים הכרחיים בלבד בהם לא נמצא תחליף לחומרים אלו. אין אזכור לאפר פחם באמנה.
הארגון מרכז את מאמציו במניעת רעב ובהקניית ביטחון תזונתי לכלל אוכלוסיית העולם, תוך שיפור תשתיות המזון והחקלאות. פעילות הארגון כוללת גם מעקב אחר החומרים הרשומים באמנת רוטרדם. הארגון הוציא הנחיות (ESS 5: Pest and Pesticide Management) לניהול בטוח לחברה ולסביבה של חומרי הדברה (IPM - Integrated Pest Management) בכל ההיבטים לאורך מחזור החיים שלהם - מייצור החומר, דרך הובלה, אחסון ושימוש, ועד סילוקו אם הדבר נדרש. ההנחיות הן חלק ממסמך בשם Environmental and Social Management Guidelines. המטרה היא ניצול מינימלי של חומרים אלו המוגבל לשימושים הכרחיים מוצדקים מבחינה כלכלית. זאת כדי למזער ככל האפשר את הסיכון לאדם, לבעלי חיים ולסביבה. במסמך זה אין אזכור לאפר פחם.
לעומת זאת במאגר העולמי של מידע ונתוני מחקרים ועבודות בחקלאות המפורסם מטעם FAO (ARGIS - International System for Agricultural Science and Technology) מופיע המונח "coal ash" בכ- 211 פרסומים (נכון לאפריל 2016) שמרביתם בנושא חקלאות בהקשרים שונים, בכללם שימוש באפר פחם לשיפור הקרקע והיבול.
מסמך מטעם הארגון שפורסם ב- 2003 בשם Global Strategy on Occupational Safety and Health, מכיל רשימה של אמנות והמלצות בנושא בטיחות ובריאות תעסוקתית המעודכנים עד לאותה שנה. אמנה מס. 170 (Chemicals Convention, 1990) עוסקת בעבודה עם חומרים כימיים מסוכנים. לפי סעיף 6 באמנה (Article 6) ההגדרה למסוכנות של חומר כימי כלשהו נקבעת בהתאם לתקנים הרלבנטיים בכל מדינה ושינוע של חומר כימי מסוכן יבוצע בהתאם להמלצות של האו"ם להובלת סחורות מסוכנות (ראה "הספר הכתום" ואמנת באזל). מאחר ומרבית המדינות מאמצות את התקנות הבינ"ל למיניהן המפורטות לעיל, פירוש הדבר שהאפר לא מוגדר כחומר מסוכן גם באמנה זו. לא קיימת המלצה ייחודית באמנה זו למגבלות עבודה באפר פחם. המידע הזה תקף גם למסמך הנחיות אופרטיביות בעבודה עם חומרים כימיים (Code of Practice - Safety in the Use of Chemicals at Work), כמצוין בפרק 6 במסמך, סעיפים 3.1.1 ו- 3.3.1.
בארה"ב כלול אפר פחם, כשארית שריפת פחם (CCR – Coal Combustion Residuals), בקטגוריית פסולת לא מסוכנת (Subtitle D) בחוק RCRA – Resource Conservation and Recovery Act הניתנת למחזור. לאחרונה (17 לאפריל 2015) אשרר EPA סיווג זה במסגרת החוק Coal Ash Final Rule, המתמקד בהנחיות טיפול במאגרי אפר פחם בעקבות אירוע קריסת סוללה של מאגר הטמנת אפר בבריכת שיקוע (surface impoundment) בדצמבר 2008 בסמוך לתחנת כח בקינגסטון, טנסי, שכתוצאה ממנו הוזרמה לסביבה בוצת אפר מורטב בנפח של מעל 4 מיליון מ"ק. החוק מבחין בין יישומים המקבעים את האפר (encapsulated) כדוגמת מרכיב במוצרי בנייה, או מפרידים אותו מהסביבה כדוגמת גרעין בסוללות מבניות בכבישים, הפטורים מדרישות רגולטוריות סביבתיות, לבין יישומים הכרוכים בהצנעת אפר פחם בקרקע (בכמויות העולות על 12,500 טונה).
לעיון בהרחבה לחץ כאן.
אפר פחם מוגדר כחומר לא מסוכן, בהתאם לרגולציה לפסולות המאמצת את אמנת באזל.
פסולות מסוכנות באוסטרליה מפוקחות ברמה רגולטורית בכל מדינה בנפרד (כגון ויקטוריה, ניו סאות' ויילס ואחרות). על מנת להקל על הפיקוח על פסולות אלו ועל שינוען בין המדינות השונות, גובש ע"י הממשלה מסמך הנחיות (Reporting hazardous waste under the Basel Convention - guidance to states territories) בתיאום עם המדינות השונות הפועל על פי עקרונות אמנת באזל, שמטרתו ליצור אחידות בין המדינות בסימון הפסולות המסוכנות. הפסולות המסוכנות לסוגיהן מקוטלגות במסמך באמצעות קודים מוסכמים- NEPM Codes (National Environment Protection Measure) המקבילים בהיבט הסיכון לאדם ולסביבה לקידוד הניתן להן באמנת באזל. הואיל ואפר פחם מרחף אינו נכלל ברשימת הפסולות המסוכנות במסמך, ניתן לקבוע כי אינו מוגדר כך באוסטרליה. יתר על כן, אפר פחם מיושם במגוון שימושים בענף הבנייה, התשתיות והחקלאות במדינה.
לעיון בהרחבה לחץ כאן.
התקינה לאפר פחם באנגליה מבוססת על הדירקטיבה האירופית לפסולות. בהתאם לכך, אפר הפחם אינו מופיע ברשימת החומרים המסוכנים ברגולציה לפסולות מסוכנות משנת 2005 (The Hazardous Waste (England and Wales) Regulations 2005, Shedule 1), ואינו מאופיין ע"י מי מבין המאפיינים המגדירים חומר מסוכן והמפורטים ברגולציה זו (Schedule 3) וגם בעדכון לרגולציה משנת 2011.
לעיון בהרחבה לחץ כאן.