שימושים מגמות לעתיד

ניתוח נתוני העבר

עידן הפחם ואיתו האפר החל בשנת 1982 עם הפעלת יחידת ייצור החשמל הפחמית הראשונה בתחנת הכח מ.ד. בחדרה. מאז ועד לסוף שנת 2014 נוצרו למעלה מ- 28 מיליון טון אפר מתוך כ- 280 מיליון טון פחם.
במונחי הטיפול באפר הפחם ניתן לחלק תקופה זו לשתי תקופות משנה:

תקופת הבראשית (1982 - 1996) המאופיינת בתחילתה בלקוח יחיד (מפעלי המלט נשר) המנצל את האפר בתהליך תעשייתי יחיד (תוסף לצמנט צ.פ. 250 בשלב טחינת הקלינקר עד ל- 10% ממשקלו) וביעוד יחיד כברירת מחדל לעודפים המצטברים מעבר לקיבולת נשר (סוללה מסביב לתחנת הכח מ.ד. חדרה); ובהמשכה, לאחר שהושלמה בניית הסוללה, בהטלת עודפי האפר כפסולת לים; ובכללה ב"פתרון קצה" המתייחס לאפר כאל מטרד שיש להיפטר ממנו בעלויות הנמוכות האפשריות ותפקודו מותנה בשיקוליו העסקיים של הלקוח. המשך יישום פתרון הקצה במתכונת "עסקים כרגיל" היה הופך לבלתי אפשרי עם הגידול המשמעותי בכמויות האפר מחד גיסא וביטול ההיתר להטלת עודפיו בים מאידך גיסא.

תקופת השינוי "ממטרד למשאב" (1997 - 2006) המאופיינת בהתייחסות לאפר כחומר גלם שעצם ניצולו לא רק מונע השחתת משאבים וממזער השפעות סביבתיות שליליות הכרוכות בסילוקו כפסולת אלא גם תורם לפיתוח בר קיימא בהחליפו חומרי גלם טבעיים שכרייתם והפקתם כרוכות בפגיעה סביבתית. בתקופה זו הלך וגבר השימוש באפר מרחף כתוסף פוצולני לבטון ועודפי האפר שהצטברו בתחנות הכח, עקב הפסקת הטלתם בים, נוצלו כחומר מילוי מבני בסלילת כבישים ובתשתיות.

התייצבות מערך יעודי האפר בפריסה הנוכחית משקפת את יחסי כוחות השוק בענף המאופיין בעודף ביקוש עקבי בעיקר בייצור צמנט ובטון ואת מדיניות הביזור שנועדה להבטיח אמינות מערך הוצאת האפר מתחנות הכח לתפקודן התקין. לעיון בסיכום נתוני ייצור אפר וייעודיו וכן במאזן השימושים העתידי.

הנחות עבודה לעתיד

צד ההיצע
  • בשנים 2014 – 2018 צפויה כמות אפר הפחם לרדת בהדרגתיות מרמה של 1 מיליון טונה בשנה לכ- 850 אלף טונה ולחזור לרמה של 1 מיליון בין השנים 2020 - 2025.
  • בטווח הארוך יישמר כושר ייצור פחמי של כ- 50% מכלל הכושר המותקן הארצי לייצור חשמל והייצור יהיה ברמה של כ- 35%.
  • מדיניות העדפת גז טבעי תשרה אי וודאות בעסקים כרגיל ברמה של 10%, דהיינו כ- 100 אלף טונה בשנה.
  • במצבי משבר באספקת גז תגדל כמות האפר בכ- 50% הייצור השוטף. כ- 50% מכמות זו יוכלו להיקלט בשימושים הקיימים.
צד הביקוש
  • ענף הבנייה ימשיך להוות יעד שימוש עיקרי למרבית האפר המרחף, בחלוקה שווה בקירוב בין צמנט ובטון ומוצריו. השימוש בבטון יתכנס לעדיפויות הטכנו-כלכליות בהתאמה לרמת ההיצע.
  • ייצוב בוצת השפד"ן בטכנולוגיית N-Viro (במס"א) יתרחב למתקנים אזוריים בהיקף 10% - 15% מסל האפר.
  • אפר תחתית ייועד בעיקר לצמנט, אולם תשתיות תת קרקעיות ושימושי אפר מנופה בחקלאות ובנייה יהוו חלופות משמעותיות.
  • עודפים מצטברים בשיבושי שגרה ינוצלו במלואם בסלילה ובתשתיות או בייצור קלינקר במחזור שנתי. לעת משבר משקי עמוק לכשליש הכמות השוטפת לא יימצא שימוש מיידי.