שימושים מגמות לעתיד

ניתוח נתוני העבר

עידן הפחם ואיתו האפר החל בשנת 1982 עם הפעלת יחידת ייצור החשמל הפחמית הראשונה בתחנת הכח מ.ד. בחדרה. מאז ועד לסוף שנת 2014 נוצרו למעלה מ- 28 מיליון טון אפר מתוך כ- 280 מיליון טון פחם.
במונחי הטיפול באפר הפחם ניתן לחלק תקופה זו לשתי תקופות משנה:

תקופת הבראשית (1982 - 1996) המאופיינת בתחילתה בלקוח יחיד (מפעלי המלט נשר) המנצל את האפר בתהליך תעשייתי יחיד (תוסף לצמנט צ.פ. 250 בשלב טחינת הקלינקר עד ל- 10% ממשקלו) וביעוד יחיד כברירת מחדל לעודפים המצטברים מעבר לקיבולת נשר (סוללה מסביב לתחנת הכח מ.ד. חדרה); ובהמשכה, לאחר שהושלמה בניית הסוללה, בהטלת עודפי האפר כפסולת לים; ובכללה ב"פתרון קצה" המתייחס לאפר כאל מטרד שיש להיפטר ממנו בעלויות הנמוכות האפשריות ותפקודו מותנה בשיקוליו העסקיים של הלקוח. המשך יישום פתרון הקצה במתכונת "עסקים כרגיל" היה הופך לבלתי אפשרי עם הגידול המשמעותי בכמויות האפר מחד גיסא וביטול ההיתר להטלת עודפיו בים מאידך גיסא.

תקופת השינוי "ממטרד למשאב" (1997 - 2006) המאופיינת בהתייחסות לאפר כחומר גלם שעצם ניצולו לא רק מונע השחתת משאבים וממזער השפעות סביבתיות שליליות הכרוכות בסילוקו כפסולת אלא גם תורם לפיתוח בר קיימא בהחליפו חומרי גלם טבעיים שכרייתם והפקתם כרוכות בפגיעה סביבתית. בתקופה זו הלך וגבר השימוש באפר מרחף כתוסף פוצולני לבטון ועודפי האפר שהצטברו בתחנות הכח, עקב הפסקת הטלתם בים, נוצלו כחומר מילוי מבני בסלילת כבישים ובתשתיות.

התייצבות מערך יעודי האפר בפריסה הנוכחית משקפת את יחסי כוחות השוק בענף המאופיין בעודף ביקוש עקבי בעיקר בייצור צמנט ובטון ואת מדיניות הביזור שנועדה להבטיח אמינות מערך הוצאת האפר מתחנות הכח לתפקודן התקין. לעיון בסיכום נתוני ייצור אפר וייעודיו וכן במאזן השימושים העתידי.

הנחות עבודה לעתיד

צד ההיצע
  • בשנים שעד 2022 צפויה כמות אפר הפחם לרדת מרמה של 1 מיליון טונה בשנה לכ- 850 אלף טונה.
  • רמת הייצור לאחר 2022 תלויה בתפקוד היחידות הוותיקות בתחנת הכח אורות רבין. אם הן תשמשנה לחירום בלבד ושאר היחידות ימשיכו לייצר חשמל במתכונת הנוכחית כמות אפר הפחם תישאר ברמה הנ"ל. אם כל יחידות הפחם יעברו להפעלה במתכונת חירום כמות האפר הצפויה תעמוד על כ- 600 אלף טונה בשנה.
  • מדיניות העדפת גז טבעי משרה אי יציבות בייצור אפר הפחם – נמוך בעונות השפל בביקוש לחשמל (אביב, סתיו), גבוה בעונות השיא (קיץ, חורף).
  • במצבי משבר באספקת גז תגדל כמות האפר ב- 40% – 60% הייצור השוטף. כ- 50% מכמות זו יוכלו להיקלט בשימושים הקיימים.
צד הביקוש
  • ענף הבנייה ימשיך להוות יעד שימוש עיקרי למרבית האפר המרחף, בחלוקה שווה בקירוב בין צמנט ובטון ומוצריו. השימוש בבטון יתכנס לעדיפויות הטכנו-כלכליות בהתאמה לרמת ההיצע.
  • פוטנציאל ייצוב בוצת שפכים עירוניים בטכנולוגיית N-Viro (במס"א) במתקנים אזוריים מגיע לכ- 10% מסל האפר.
  • אפר תחתית ייועד בעיקר לצמנט, אולם תשתיות תת קרקעיות ושימושי אפר מנופה בחקלאות ובנייה יהוו חלופות משמעותיות.
  • עודפים מצטברים בשיבושי שגרה ינוצלו במלואם בסלילה ובתשתיות או בייצור קלינקר במחזור שנתי. לעת משבר משקי עמוק לכשליש הכמות השוטפת לא יימצא שימוש מיידי.