סבא וסבתא של היום: התפקיד החשוב של הדור השלישי במשפחה הישראלית

בישראל, סבא וסבתא הם הרבה יותר מדמויות שמגיעות לארוחת החג עם מתנות. במשפחות רבות הם חלק פעיל מהשגרה: אוספים מהגן, מבשלים בימי שלישי, נשארים עם הילדים כשהם חולים, ומצילים את ההורים כשהקייטנה נגמרת לפני סוף יום העבודה. המדינה הקטנה, המרחקים הקצרים והתרבות המשפחתית החזקה יוצרים מציאות שבה הדור השלישי הוא שותף משמעותי בגידול הנכדים. השותפות הזו היא מתנה גדולה, אבל היא גם מעלה שאלות של גבולות, ציפיות והבדלים בין דורות. הנה כמה מחשבות על בניית קשר טוב ובריא בין כל הצדדים.

מה הנכדים מקבלים מסבא וסבתא

הקשר עם סבים וסבתות מעניק לילדים דבר שקשה לקבל במקום אחר: עוד מבוגרים אוהבים שמכירים אותם לעומק ושמחים בהם ללא תנאים. לסבים יש לעיתים קרובות יותר סבלנות וזמן מאשר להורים העסוקים, והם מסוגלים להקשיב, לשחק ולספר סיפורים בקצב אחר. עבור ילדים רבים, הבית של סבא וסבתא הוא מקום של ביטחון, חום ומסורת.

סבים וסבתות הם גם גשר לעבר. הם מספרים על ילדות במקום אחר או בזמן אחר, על העלייה לארץ, על המשפחה המורחבת ועל מנהגים שעוברים מדור לדור. הסיפורים האלה עוזרים לילדים להבין מאיפה הם באו ולבנות זהות משפחתית. וגם הקשר עם אדם מבוגר מלמד את הילדים על כבוד, על אמפתיה ועל מחזור החיים.

ומה סבא וסבתא מקבלים

הקשר הוא דו כיווני. עבור סבים וסבתות רבים, הזמן עם הנכדים הוא מקור לשמחה, למשמעות ולתחושת שייכות. אחרי הפרישה מהעבודה, כשהשגרה משתנה, התפקיד המשפחתי יכול לתת מבנה ליום ותחושה של תרומה. המשחק עם ילדים, הטיולים, ההליכה לפארק והשיחות שומרים גם על פעילות גופנית ומחשבתית.

עם זאת, חשוב לזכור שסבים וסבתות הם לא שירות בייביסיטר חינמי. גם להם יש חיים, תחביבים, חברים, מצב בריאותי ורצונות משלהם. יש מי שרוצים להיות מעורבים מאוד, ויש מי שמעדיפים קשר קרוב אבל פחות אינטנסיבי. ההבדלים האלה לגיטימיים, וחשוב לדבר עליהם בגלוי ולא להניח הנחות.

גבולות, כללים והבדלים בין דורות

אחד האתגרים הנפוצים בקשר בין הורים לסבים הוא ההבדל בגישות לחינוך. מה שהיה מקובל לפני שלושים שנה לא תמיד מקובל היום, וההיפך. ממתקים לפני ארוחת הערב, זמן מסך, שעות שינה, דרכי הצבת גבולות ונושאי בטיחות הם מקורות פוטנציאליים לחיכוך. שני הצדדים רוצים בטובת הילד, אבל רואים אותה אחרת.

כמה עקרונות שעוזרים לשמור על הרמוניה:

• לסכם מראש על הכללים החשובים באמת, כמו בטיחות, בריאות ושעות שינה, ולהיות גמישים בשאר.
• לזכור שההורים הם המחליטים העיקריים, ושהסבים מכבדים את ההחלטות גם כשהם לא מסכימים.
• לקבל שבבית של סבא וסבתא יש קצת יותר פינוקים, וזה חלק מהקסם.
• לדבר על מחלוקות בין המבוגרים, בשקט, ולא מול הילדים.
• להביע הערכה והכרת תודה, גם על דברים שנראים מובנים מאליהם.

בטיחות ובריאות

כשסבים וסבתות מטפלים בנכדים באופן קבוע, כדאי לחשוב גם על הבטיחות. הבית שלהם, שלא תוכנן לילדים קטנים, עלול לכלול סכנות כמו תרופות שמונחות בהישג יד, חומרי ניקוי, מדרגות ללא מעקה או חפצים קטנים שילד יכול לבלוע. בדיקה משותפת של הבית והתאמות פשוטות יכולות למנוע תאונות.

כדאי גם לוודא שהסבים מעודכנים בהנחיות העדכניות, למשל לגבי מושבי בטיחות ברכב, השכבת תינוקות לישון, ואלרגיות של הנכדים. ומהצד השני, ההורים צריכים להתחשב במצב הבריאותי ובכוחות של הסבים. טיפול בפעוט פעיל במשך יום שלם הוא מאמץ גופני לא קטן, וחשוב לא להעמיס יותר מדי.

קשר בין דורות גם מרחוק

לא לכל המשפחות יש את הזכות לגור קרוב לסבים. יש משפחות שבהן הסבים גרים בעיר אחרת, ויש שבהן הם בחוץ לארץ. גם במצב כזה, אפשר לשמור על קשר חם ומשמעותי. שיחות וידאו קבועות, שבהן הסבים קוראים סיפור לפני השינה או משחקים משחק פשוט עם הנכדים, יכולות לבנות קרבה אמיתית.

מכתבים, ציורים ותמונות שנשלחים בין הדורות, ביקורים בחגים ובחופשות, ופרויקטים משותפים כמו בניית אלבום משפחתי או אילן יוחסין, מחזקים את הקשר. סבים שמשתמשים בטכנולוגיה יכולים גם להשתתף בקבוצת המשפחה, לראות תמונות ולהגיב, ולהרגיש חלק מהיומיום. והנכדים הגדולים יותר יכולים ללמד את הסבים להשתמש בכלים החדשים, תפקיד שהם בדרך כלל נהנים ממנו מאוד.

כשהתפקידים מתהפכים

עם השנים, הקשר בין הדורות משתנה. הסבים מתבגרים, ולפעמים הם אלה שצריכים עזרה ותמיכה. זו הזדמנות ללמד את הילדים על הדדיות ועל אכפתיות: לבקר את סבתא כשהיא לא מרגישה טוב, לעזור לסבא בקניות, להתקשר סתם כדי לשאול מה שלומם. ילדים שגדלים בתחושה שהמשפחה דואגת זה לזה ישאו את הערך הזה הלאה.

במצבים של מחלה או ירידה בתפקוד, חשוב לשתף את הילדים במידע מותאם לגיל, ולאפשר להם להמשיך בקשר בדרכים שמתאימות למצב. כשההתמודדות מורכבת, כדאי להתייעץ עם אנשי מקצוע, כמו עובדת סוציאלית או רופא המשפחה, שיכולים לכוון את המשפחה למשאבים ולתמיכה.

עוד דרך לחזק את הקשר היא ליצור מסורות קטנות שייכות רק לסבים ולנכדים: ארוחת צהריים קבועה ביום מסוים, טיול שנתי משותף, מתכון משפחתי שמבשלים יחד או משחק קלפים שעובר מדור לדור. המסורות האלה הופכות לזיכרונות יקרים, והן נותנות לכל הצדדים משהו לצפות לו לאורך השנה.

לסיכום, הדור השלישי הוא אחד הנכסים הגדולים של המשפחה הישראלית. קשר טוב בין הנכדים לסבים מעשיר את כולם, אבל הוא דורש תקשורת פתוחה, כבוד הדדי לגבולות, התחשבות בכוחות ובצרכים של כל צד, והרבה הכרת תודה. כשכל אלה קיימים, המשפחה כולה מרוויחה.